בעוד שהתקוממות הכנופיות החמושות בהאיטי מאיימת להפיל את הממשלה, דמות אחת בשורותיהן בולטת מעל כולן - שוטר לשעבר בשם ג'ימי שריזייה, המכונה "ברבקיו". רבים רואים בו כאיש החזק ביותר במדינת האי הענייה שבקריביים, השרויה בכאוס עמוק ועל סף מלחמת אזרחים.
שריזייה, בן 47, נהנה מאור הזרקורים. בשיכוני העוני בבירה פורט-או-פרינס שעליהם הוא שולט, ציורי קיר משווים אותו ללוחם הגרילה הארגנטיני הנודע צ'ה גווארה.
בריאיונות לתקשורת הזרה, הוא מציג את עצמו כגרסה מקומית ויראת שמיים של רובין הוד ושל מנהיגים ופעילים חברתיים רדיקליים דוגמת פידל קסטרו, תומאס סנקרה ומלקולם X.
"אני אוהב גם את מרטין לותר קינג, אבל הוא לא אהב להילחם עם רובים, ואני נלחמים עם רובים", אמר שריזייה בריאיון לכתב הניו יורקר ג'ון לי אנדרסון שפגש אותו בשנה שעברה.
מנהיג הכנופייה, שמובילה את המרד להפלתו של ראש הממשלה הלא נבחר אריאל הנרי, אוהב את אור הזרקורים. הוא אירח כתבים זרים רבים בשכונות בבירה שעליהם הוא שולט בחמש השנים האחרונות, תוך שהוא מקווה להעביר דרכם את ההצדקה שלו למה שהוא רואה בתור מסע צלב אצילי - ועקוב מדם - להגנה על עניי ארצו.
"אני לא גנב. אני לא מעורב בחטיפות. אני לא אנס. אני פשוט מנהל מאבק חברתי", אמר שריזייה לסוכנות הידיעות AP בשנה שעברה בזמן שישב מחוץ לבית מחורר מכדורים.
מומחים אומרים שהאמת על צ'ריזייה - הידוע בעיקר בכינויו פשוט בבקיו (ברביקיו) - הרבה יותר מסובכת ולא מתובלת.
אך ההיסטוריה האמיתית שלו פחות מחמיאה. שריזייה, שנולד בשנות ה-70, בתקופת שלטונו האכזרית והמושחתת של בייבי דוק דובלייה, סיפר בעבר כי היה אחד משמונה אחים ואיבד את אביו בגיל חמש. הילדים גדלו בדלמאס, אחת הקהילות המוזנחות בפורט-או-פרינס שהוא מנהל כיום, על ידי אמא שמכרה עוף מטוגן ברחובות.
על פי תיאורו של שריזייה, היה זה עיסוקה של אמו שזיכה אותו בכינוי ברביקיו, אם כי רבים טוענים כי ההרגל לשרוף את קורבנותיו היה הסיבה האמיתית.
לפני שביסס את מעמדו כמנהיג הכנופיות המשפיע ביותר בהאיטי, הוא היה חבר במשטרה הלאומית של המדינה. הוא שירת ביחידה לשמירה על הסדר הציבורי, שחבריה הואשמו בירי למוות במפגינים.
המוטו של משטרת האיטי הוא "Proteger et Servir": להגן ולשרת. אבל נראה ששריזייה - שגם הביע הערצה פומבית לפרנסואה "פאפא דוק" דובלייה, אביו של בייבי דוק - לא כיבד את הערכים האלה.
הוא גורש מהכוח ב-2018 בשל מעורבותו לכאורה בשורה ארוכה של פשעים, כולל טבח מחריד באותה שנה בשכונת עוני בשם לה סאלין שבו נרצחו 71 בני אדם, שבע נשים נאנסו ו-400 בתים הוצתו. הוא מכחיש זאת, אך נתון לסנקציות אמריקניות ושל האו"ם.