אחרי 20 דיונים בנושא המלחמה בעזה, יתכנס היום (שני) לראשונה במועצת הביטחון של האו"ם הדיון בנושא פשעי האלימות המינית שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר, וגם כעת נגד שבויות ישראליות בעזה. לאחר שהאו"ם סירב להקשיב לזעקות הנשים בישראל ובעולם, או אפילו להכיר בחמאס כארגון טרור, אין שום סיבה לתלות בו תקוות.
החודש לפני 69 שנה נטבע מונח שמהדהד עד היום - "או"ם שמום", זאת לאחר שורת פיגועים רצחניים שיצאו מרצועת עזה נגד אזרחים ישראלים. הביטוי, שטבע בן גוריון, אולי ברגע של כעס מיוחד על החשש מתגובת האו"ם על התקפת-נגד ישראלית על רצועת עזה, קיפל בתוכו הבנה פשוטה שאותה אנחנו מבינים גם כיום: האו"ם לא הולך להגן עלינו, לא אז ולא עכשיו.
האו"ם ומועצת הביטחון בתוכו, דאגו לגנות את ישראל על כל תקיפה בה נהרגו אזרחים, ששימשו מחסה למחבלי חמאס, אך לא אמרו מילה לנוכח עדויות והוכחות למעשים המזעזעים ביותר שאפשר להעלות על הדעת: אונס, רצח, מעשי סדום ואלימות מינית - בנשים, בנערות ובגברים. פשעים בהם חמאס השתמש ככלי במלחמתו בישראל, ופעילי חמאס השפלים פוגעים כך גם כיום בנשים ובנערות הנמצאות בשבי בעזה. מעשי זוועה שהקשר בינם לבין "לוחמי חופש" פשוט לא קיים.
הדיון מגיע אחרי לחצים משמעותיים על חלק מהמעצמות לכנס אותו, אך גם לאחר שמשלחת של האו"ם ראתה את העדויות וההוכחות למעשי האונס והזוועה שהתחוללו לפני 5 חודשים, אני מציעה לא לחכות בכיליון עיניים להחלטות מועצת הביטחון. לצערנו, הארגון שהוקם לפני כמעט 80 שנה אינו רלוונטי יותר, כי גם תוצאת הדיון הזה ידועה מראש: המשך עצימת העיניים, אטימת האוזניים והשתיקה הרועמת שלא תוביל לנקיפת אצבע כדי לשחרר את אחיותינו ואחינו מהתופת של עזה או לסיום שלטון חמאס.
הכותבת היא יוזמת ומקימה קהילת פורום הנשים של ישראל ויו"ר ליגת העל לנשים. הובילה את הקמפיין "Don't Let Hamas Rape MeToo"