אעשה לכם ספוילר: אם חשבתם שתמצאו בטור הזה מילת ביקורת על דברי הרב הראשי יצחק יוסף, לפיהם, אם יכריחו את בחורי הישיבות להתגייס לצה"ל הם יעזבו את הארץ. כן, גם אני מסכים עם העמדה שרב בתפקיד ממלכתי לא אמור להביע עמדות פוליטיות מתוקף תפקידו, אבל אין לי כוונה לבקר רב גדול בישראל, גאון בתורה ובקיא בהלכה. קטנותי. בלי קשר אני מאמין שהרב מעולם לא התכוון לכך, בדיוק כמו שהמנהיג הליטאי הרב שך לא התכוון לאמירה דומה שנשמעה ממנו ב-1988 או הרב עובדיה יוסף, אביו של הרב הראשי, שאמר זאת ב-2013.
הרב יוסף ניסה להמחיש את החשיבות של לימוד תורה. "ציפור הנפש". על זה לא נוותר. בדיוק כמו שהחברה הישראלית מצפה מהחרדים להבין את החשיבות בגיוסם לצה"ל, החרדים מצפים שהישראלים יבינו את החשיבות והמעמד של התורה. בלי זה, לא נצליח לגשר על הפערים.
כחודש לאחר ה-7 באוקטובר התגייסתי לצה"ל. יחד עם עוד מאות חרדים, מרביתם נשואים עם ילדים ועובדים לפרנסתם עלינו על מדים. עברנו טירונות קצרה של שלושה שבועות ומרביתנו עדיין בשירות מילואים, כבר כמעט 120 ימים. האם צה"ל בהכרח נדרש לנו? לא. אבל אנחנו בחרנו במסלול הזה בין היתר מתוך הכאב על המחיר הקשה של המלחמה בעזה או בצפון, הבנו שאי אפשר יותר לעמוד בחיבוק ידיים מול שאלות כמו "היכן החרדים בתמונה?" ושאסור לנו לזלזל יותר. מדובר בכאב של כל העם, צריך לתת לו מענה, גם אנחנו. לבטל אותו בהינף יד בדיוק כמו בכל השנים שעברו, זאת כבר לא אופציה. כן, גם החרדים נדרשים לתת את חלקם במשימה הביטחונית המשותפת. הגורל הוא בסוף משותף לכולנו.
בעבור הציבור החרדי, ערך לימוד התורה הוא יסוד היסודות. מקומם של לומדי התורה אינו נתון לדיון. אחרי שהחברה הישראלית תכיר בכך, יהיה אפשר להתקדם לדיון האמיתי: על מקומם של אלה שאינם לומדים בצה"ל. יש רבים כאלה. האם צה"ל ערוך לקלוט אותם? האם הצבא יהיה מוכן להבטיח שאורח חייהם החרדי לא ייפגע? אני בטוח שאם נגיע לצומת הזה, חלק מהמנהיגים החרדים, כמו גם הרב יוסף, ימשיכו להשמיע את עמדתם בפומבי - פחות סביב האיומים לעזוב את הארץ ויותר אמירות כמו "מי שאינו לומד תורה חייב להתגייס".
אבל מכיוון שאנחנו נמצאים באותה נקודת ויכוח כבר שני עשורים, אין לי שום סיבה לחשוב שמשהו ישתנה בקרוב. השיח משני הצדדים הפך להיות פוליטי. יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי שהציעו בתקופה האחרונה פתרונות שונים כמו גיוס לכל צעיר בן 18 או מכסה של לומדי תורה עד 2,000 חרדים בלבד - יודעים ששום דבר מזה לא יקרה. כמו תמיד, הם באים לעשות הון פוליטי על גבם של החרדים.
מנגד, הפוליטיקאים החרדים ששותקים ולא באים עם הצעה משלהם לשולחן הם גם מתנערים מאחריות ואשמים בכך שנמשיך להתנצח פה לעד. כל צד בינתיים צועק על השני, מבלי לשמוע מה בכלל יש לו לומר. מזמן אנחנו נדרשים לפגישה מחודשת של בן גוריון והחזון איש כדי לשרטט הכל מחדש.
אבל עד אז הייתי מציע לחרדים הצעה פשוטה. אתם הרי רוצים להוריד את גובה הלהבות, נכון? כך אני מאמין. הרי בינתיים לא הצלחנו לשכנע את צד השני בדרך שלנו. לא צריך לרדת מהארץ. אפשר להכריז שאתם מוותרים על תקציבי הישיבות והכוללים. זהו, נגמר. החרדים יממנו עצמאית את לומדי התורה, דרך אילי הון חרדים, תרומות וגיוס כספים מהציבור. אם בחור ישיבה או אברך מקבלים מהמדינה כמה מאות שקלים בחודש, אנחנו יכולים להחליף את המדינה. החרדים יכולים להסתדר לבד.
בג"ץ הוציא צו על תנאי שמחייב את המדינה לנמק מדוע הישיבות ממשיכות לקבל תקציבים למרות שתלמידיהם לא מתגייסים. עדיין לא נקבע מועד לדיון או למתן החלטה אבל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הבהירה כי החלטת הממשלה שלא להחליט בעניין הגיוס תפקע בסוף החודש וממילא יהיה קשה להמשיך לתקצב את לומדי התורה. החרדים צריכים להודיע מראש שאין להם עניין יותר בכסף, שיפנו לשבת באופוזיציה. אולי כך נבין כולנו שצריך צבא, צריך תורה ולכולם נדרש יחס ומעמד ראוי ומכובד.