וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדענית בכירה ברפאל בשיחה על לייזרים, פיזיקה ואלוהים

עודכן לאחרונה: 8.3.2024 / 13:42

הלייזר נגד רקטות יכנס לשירות רק 2025, אבל הדור הבא שלו כבר בפיתוח. ד"ר מרים, ראש תחום פיזיקה טקטית ברפאל, חושפת את הפרויקט, מדברת על ההחלטה לעלות לארץ מארה"ב, ועל השילוב בין מדע ואמונה

ראש תחום פיזיקה ברפאל. ראובן קסטרו
ד"ר מרים. "הילדים יודעים שלא אחכה להם בבית בצהרים עם שניצלים, אבל מבינים מה אני עושה בעבודה"/ראובן קסטרו
"אנחנו בפיתוח של הלייזר המבצעי שיצא בסוף 2025. הניסוי במלחמה היה רק בחלק מרכיבי המערכת והיה מוצלח. עכשיו עובדים כאן קשה כדי להשלים את שאר הרכיבים. אנחנו יודעים שמחכים לה"

שום דבר בקורות החיים של ד"ר מרים לא יכול היה לרמוז לתפקיד הנוכחי שלה. מי שנולדה וגדלה בארה"ב, התחנכה באולפנה, בוגרת MIT ואוניברסיטת מובילה נוספת, ד"ר לפיזיקה של חומר מעובה. גם מי שיפגוש בה ברחוב, אישה צעירה בכיסוי ראש, לא ינחש שחוץ מארבעת ילדיה, היא מגדלת גם את הדור הבא של הלייזר ליירוט רקטות שמפתחת חברת רפאל.

שמה המלא אסור בפרסום. גם תמונת הפנים שלה. למרות שהספיקה לעבוד בארה"ב בחברה ביטחונית ולעסוק בפיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית, היא לא תכננה שהקריירה שלה תימשך בתחום הזה בארץ כשעלתה לפני כשבע שנים ביחד עם בעלה, בהריון עם שלושה ילדים.

"נפגשנו באוניברסיטה, וידענו שיום אחד נעלה לישראל", מספרת מרים (41) בראיון ראשון. "התייעצנו מה הדרך הכי טובה להתכונן, והמליצו לנו לסיים פוסט דוקטורט ואז לעלות. אז זה מה שעשינו. בעלי קיבל משרה כפרופסור לכימיה פיסיקלית בבן גוריון, ואני התחלתי לחפש עבודה".

יש סצנת היי-טק מתפתחת בבאר שבע. ובחברות אזרחיות אפשר לקבל גם אופציות, ושכר גבוה יותר מאשר בחברה ממשלתית.
"רציתי לעבוד בבאר שבע, וההיי-טק בעיר פחות בתחומים שלי. חיפשתי מקום שמפתח מוצר. אני מרגישה שמרכז הפיתוח של רפאל בעיר הוקם בול בשבילי".

מערכת מגן אור לייזר ליירוט רקטות של רפאל. משרד הביטחון, משרד הביטחון
מערכת מגן אור ליירוט רקטות וכטב"מים/משרד הביטחון, משרד הביטחון
"בארץ יש לילדים גם יותר חופש פעולה. יש כאן תחבורה ציבורית טובה והם יכולים להגיע בעצמם לאן שצריך. בארה"ב אולי אין 'צבע אדום', אבל יש בעיות אחרות. וכאן יש את האתגרים של חיים בישראל, אבל לפחות אנטישמיות היא לא אחת מהן"

מרכז הפיתוח של יצרנית כיפת ברזל, מעיל רוח וטילי הספייק הוקמה בשנים האחרונות כחלק מהתרחבות רפאל שהייתה ממוקדת תמיד בצפון הארץ דרומה, כדי להרחיב את מקורות כוח האדם שלה. כשקיבלו שם את קורות החיים של ד"ר מרים זיהו שם את ההזדמנות לקלוט טאלנט בתחום ההולך ומתפתח. רפאל אמנם מתמחה בטילים, אבל מבינה שלייזר הוא העתיד של הלוחמה, ולא רק ההווה של הוליווד.

בשלוחה מועסקים כבר כ-100 איש, שעוסקים בפיתוח תוכנה, אלגוריתמים, ניווט, הנחייה ועוד. מתוכם 13 בקבוצה של ד"ר מרים, שמתמחה בפיזיקה טקטית, וזכתה גם למעבדה משלה.

המבטא בולט, אבל העברית שלה מצוינת. רק מדי פעם במונחים מקצועיים היא פונה לאנגלית. רק על פרויקט אחד שבו עוסקת הקבוצה מותר לה לדבר כרגע: מערכת מגן אור, ולדיוק, הדור הבא שלה. הדור הראשון עוד לא נכנס לשירות, ונמצא בשלב המעבר מאב טיפוס שיירט רקטות וכטב"מים בשדה הניסוי, למערכת מבצעית בעוצמה של כ-100 קילוואט. אבל ברפאל עובדים כבר על מגן אור 2.

במלחמת חרבות ברזל ביצעתם עם חיל האוויר ומשרד הביטחון ניסוי מבצעי בהפעלת מערכות העקיבה של המערכת מול שיגורי רקטות בלתי פוסקים. איך היו התוצאות?
"אנחנו בפיתוח של המערכת המבצעית שתצא בסוף 2025. הניסוי היה רק בחלק מרכיבי המערכת והיה מוצלח. עכשיו עובדים כאן קשה כדי להשלים את שאר הרכיבים. אנחנו יודעים שמחכים לה".

מה יהיה בדור הבא?
"טכנולוגיה חדשה שתאפשר שימוש בלייזר במגוון רחב יותר של תרחישים. אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע, ופחות יכולים להרחיב".

הלייזר יוכל להחליף יום אחד את כיפת ברזל?
"הלייזר הוא תוספת חשובה לכיפת ברזל, שתאפשר להוזיל מאוד את עלויות היירוט, ולהגיב מהר לאיומים. אבל ללייזר יש גם חסרונות: הוא מתפזר בעננים, בגשם או בסופות חול, למשל. לכן יהיה לו תפקיד הולך וגדל בהגנת שמי המדינה. אבל הוא לא יוכל להחליף לגמרי את טילי היירוט. לא בפיזיקה שאני מכירה".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

ב-7 באוקטובר היא הייתה בבית בבאר שבע עם המשפחה המורחבת, שהגיעה לחגיגות הבת מצווה של אחת מבנותיה. "ב-6 וחצי כשהתחילו האזעקות מייד הוצאנו את האופניים מהממ"ד, שאליו הזזנו אותם בשביל החגיגה והאורחים. היינו 12 ועוד 4 שכנים, שגרים בבית בלי ממ"ד. ובין האזעקות אני מתחילה לחשוב שאנשים תיכף יהיו רעבים ומתחילה לסדר ארוחת בוקר. לא פתחנו רדיו, אבל שכנים אמרו לנו שהמצב לא טוב וצריך להינעל בבית. לפחות הרווחתי אחר כך את אמא שלי שנשארה בארץ עוד שבועות ארוכים אחר כך, ומאוד עזרה לנו בתקופה שהיה נכנסנו לתקופה מאוד מאומצת ברפאל, לתמוך בדברים דחופים למלחמה, ולהמשיך לקדם פרויקטים לטווח ארוך יותר".

חשבת פעם שאולי היה עדיף להישאר בארה"ב, לגדל את הילדים במקום שבו במקום רקטות לכל היותר יזרקו עליהם כדור שלג?
"שלג זו באמת נקודה כאובה כשגרים בבאר שבע. עיר נהדרת, והשכונה שלנו מצוינת, אבל בכל פעם שיש תחזית לשלג בירושלים מתחיל אצלנו לחץ מהילדים לנסוע. לאזעקות הם התרגלו יותר בקלות. הם נכנסים לממ"ד ולא קורה כלום. יכולנו למצוא להם חינוך יהודי איכותי גם שם, אבל אז היינו משלמים עליו 50 אלף דולר בשנה, וכל המשכורות שלנו היו הולכות לזה.

"בארץ יש לילדים גם יותר חופש פעולה. יש כאן תחבורה ציבורית טובה והם יכולים להגיע בעצמם לאן שצריך. בארה"ב חייבים רכב להגיע ממקום למקום. שם אולי אין 'צבע אדום', אבל יש בעיות אחרות. וכאן יש את האתגרים של חיים בישראל, אבל לפחות אנטישמיות היא לא אחת מהן".

אבל יש לה גם סיפור על הרגע שבו הבינה שהעלייה הייתה הצעד הנכון מבחינתה, וההבנה הזאת נחתה עליה דווקא לא בשדה הניסויים, או במעבדת הלייזר. "בארה"ב חייבים לקנות מראש אוכל יהודי לחג, לפני שהאספקה תיגמר. כשעלינו נתקלתי במנהג הזה בארץ כשהחג עוד לא נגמר וכבר רואים על המדפים את האוכל של החג הבא. בסוכות כבר רואים את הסופגניות הראשונות. בחנוכה כבר יש אזני המן. ובדיוק בזמן הזה עשיתי קניות ומשהו היה חסר לי. לקח לי רגע להבין שאין עצי אשוח וסנטה קלאוס בסביבה. ואז הבנתי שאני במדינה שלי".

איך משלבים בין גידול ארבעה ילדים לכזאת קריירה? הרבה אימהות מבקשות את האלגוריתם שפיתחת.
"יש לנו קהילה מאוד תומכת וגם מעט בני משפחה בארץ. הילדים מבינים שאני לא אחכה להם בבית בצהרים עם השניצלים. אבל הם גם רואים מה אנחנו עושים, באופן טבעי פוגשים יותר לייזרים בעבודה של אבא ולא שלי, ומתלהבים.

"בסוף זה לא קל שהשנים שבונים את המשפחה והשנים שבונים את הקרירה הן אותה שנים. אבל בסופו של דבר, אין בעיה לשלב אותם, ואם התואר ייקח עוד שנה או שנתיים, אז לא קרה כלום. שניהם תהליכים ערוכים וצריכים להתייחס עליהם ככה ולא לבטל אחד לטובת השני".

מערכות כיפת ברזל ולייזר שיוצגו בנתב"ג לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. מרק ישראל סלם, פול
מגן אור לצד כיפת ברזל בתצוגה. "הלייזר לא יחליף לגמרי את טילי היירוט. לא בפיזיקה שאני מכירה"/פול, מרק ישראל סלם
התנ"ך זה באמת סיפורים. במדע ככל שאני מעמיקה יותר, האמונה שלי גדולה יותר. ההבנה שאם המשקל של החלקיק היה קצת שונה, העולם לא היה. חייב להיות בורא לכל הדבר הזה, שתיכנן את הכל"

פגשתי הרבה נשים שעובדות בתפקידים טכנולוגיים בתעשיות הביטחוניות שמספרות שלא פעם הן האישה היחידה בחדר, ושגם בלימודים הן היו מוקפות בעיקר בגברים. זאת גם החוויה שלך?
"באוניברסיטה היינו 30% נשים בכיתה. כאן בקבוצה שלי אני כרגע האישה היחידה ואני עובדת כדי לשנות את זה. הרציתי למשל בבית הספר של הבת שלי. היא חזרה מהלימודים והודיעה לי שלקראת ליקוי חמה המורה שאלה אם יש הורה שיכול לבוא להרצות. זאת הייתה הזדמנות להנגיש את הפיזיקה לילדים. אני מקווה שהצלחתי לעורר עניין ומקווה שאוכל ליצור עוד הזדמנויות כאלה וללוות נערות צעירות בשלב שבו הן צריכות להחליט אילו מקצועות להגביר בתיכון. הן לא פחות טובות מהבנים בתחומים הריאליים, אולי גם יותר טובות".

אמא ד"ר לפיזיקה, אבא פרופ' לכימיה, כבר רואים כישרון טכנולוגי אצל הילדים?
"כן, ברוך השם. הבת הגדולה שלי לומדת באולפנה שבה עושים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה תוך כדי התיכון. היא החליטה לעשות תואר בפיזיקה. עכשיו סיימה קורס ראשון במתמטיקה ובסמסטר הבא קורס ראשון בפיזיקה. וזו החלטה שלה, לא היה כאן לחץ מההורים".

יש לי תחושה שבמפא"ת ובכמה יחידות טכנולוגיה בצה"ל ישמחו לקבל אותה לשירות.
"היא יכולה להמשיך לשירות לאומי, או להתגייס. מה שהיא תרצה. אני מקווה שהיא תתגייס".

איך משלבים בין המדע והטכנולוגיה לסיפורי התנ"ך?
התנ"ך זה באמת סיפורים. במדע ככל שאני מעמיקה יותר, האמונה שלי גדולה יותר. ההבנה שאם המשקל של החלקיק היה קצת שונה, העולם לא היה. חייב להיות בורא לכל הדבר הזה, שתיכנן את הכל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully