"קומי מורן. קומי. יש מלחמה. תקפיצי את כולם", צרח מהשטח מפקד המחלקה בגדוד ארז במכשיר הסלולרי בבוקר של 7 באוקטובר כשהעיר את מפקדת המחלקה המקבילה סגן מורן בוחניק (20). האזעקות בבסיס ענתות באיו"ש לא הסגירו את הנתון ההיסטורי שהיה זה היקף שיגור הרקטות לעבר ישראל הגדול מאז קום המדינה, בזמן שאלפי מחבלים חדרו לישראל מעזה תוך שעות בודדות. סגן בוחניק הקפיצה את כלל חיילי פלוגה ב' בגדוד המעברים ארז של המשטרה הצבאית ויצאה ליום המלחמה הראשון של "חרבות ברזל". החשש לפיגועים על המעברים היה מוחשי, עלה במודיעין המאמץ להבעיר את השטח, ובהתאם הועלתה הכוננות והדריכות במעברים: חיזמא, א-זעים וזיתים סביב ירושלים. השערים תרתי משמע לבירה הישראלית.
מפקדת המחלקה ולוחמות נוספות הצטיידו במהירות במיגון אישי, יצאו עם נשקים שלופים אל השטח ועברו לדריכות גבוהה מהרגיל במחסום חיזמא בין הכפר הפלסטיני לשכונת פסגת זאב בירושלים. כלי התקשורת והרשתות החברתיות החלו להעלות דיווחים מהשטח על קרבות ירי בשדרות ובאופקים, חדירות בגבול העזתי וטבח ביישובי הנגב המערבי. באותן דקות, תינוקות ישראלים וניצולי שואה הועברו באיומי רובים לשטחי הרצועה ובתי תושבים הועלו באש.
"כבר בהתחלה היה ברור שזו מלחמה", סיפרה סגן בוחניק לוואלה! "היקף האזעקות באזור, באווירה, רעל בעיניים של הלוחמים והלוחמות. מנגד, הפחד של אלו שעוברים במעבר, מילואימניקים שעוברים במהירות במעבר כי הם הוקפצו. זה גם שבת וגם חג. אז פחות יהודים עוברים. חלק מבני המיעוטים הזדהה איתנו ועם הכאב שלנו. ראו את זה בעיניים שלהם. הם לא היו צריכים לדבר, אבל חלק התנגח בנו באופן חריג והיו שאמרו: 'אני אעשה מה שאני רוצה, מי אתם בכלל?'. שמרנו על ערכים ואתיקה. לא נגררנו. אם זה היה עובר את הגבול, יש לנו מספיק כלים להתמודד. אם צריך גם היינו מעכבות להמשך טיפול. המטרה שלנו היא למנוע ממי שאין לו אישור מתאים לעבור".
הדקות חלפו כמו נצח והדיווחים הצטברו מהדרום. "אחת הלוחמות בכתה כי החבר שלה באוגדת עזה והיא לא יודעת מה קורה איתו. חבר של לוחמת אחרת לא ענה ושומעים על חברה שנהרגה וחברים שנפצעו", המשיכה לספר סגן בוחניק בעודה במחסום. "למרות הלחץ והמתח, הן כולן יודעות כשהן עולות על הנתיב (במעבר - א"ב) לא משנה מה קרה בבית או בשבת יש משימה ועושים אותה הכי טוב שיש. הן התעלו על עצמן וביצעו את המשימה. בודקים רכב רכב בקפדנות וערנות גבוהה. מטפלים בקור רוח בלוחמות ומתקדמים".
הפעילות הצבאית במעברים חיזמא, א-זעים וזיתים נתפסים בנרטיב הישראלי כפעולת ביטחון שוטף בקצה, אך בפועל זו למעשה מהווה חגורת הביטחון האחרונה בהגנה על העיר ירושלים והעורף הישראלי. כמעט כל שבוע יש ניסיונות לחדור את המעברים כדי להיכנס לירושלים להבריח שוהים בלתי חוקיים, להבריח ציוד ובמקרי קיצון לבצע פיגועים. "הציבור הישראלי שעובר במעבר יודע שהמשימה שלנו חשובה. מחמיאים לנו, אבל צריך להגיד את זה: באותו היום נשבר האמון בין האזרחים לצבא. היה משבר במדינה", אמרה סגן בוחניק כשברקע שומעים את רעש כלי הרכב והמשאיות שנעצרים לבידוק במעבר א-זעים. "האזרחים הרגישו שבגדו בהם. אמרתי ללוחמות וללוחמים שלי שאנחנו מוכיחים שאנחנו פה כדי להגן ולפעול כמו שצריך. יש אזרחים שאמרו תודה באותו יום".
אותה שבת אמנם לא הייתה קשה ומורכבת כמו בעוטף עזה, אך לוחמי ולוחמות המעבר הרגישו את האבל. "השבת יצאה ויהודים החלו לעבור, חלקם בדרך להלוויות. אנשים ישבו ברכבים ובכו. ראינו פצועים שעוברים וראיתי חייל שחזר מהבסיס כדי להשתתף בהלוויה של אבא שלו שנרצח בדרום", שחזרה סגן בוחניק. "לקחתי מהיום הזה שיש שליחות לחיילים שלי. בסוף אנחנו שומרים על המדינה לא משנה מה יקרה".
המשבר הכלכלי והרצונות של סינוואר
עכשיו בפני לוחמי המעבר אתגר חדש-ישן. חודש הרמדאן יצוין השנה בנקודת רתיחה גבוהה מאוד לא רק בזווית הראייה הישראלית אלא גם של הרשות הפלסטינית. כבר יותר מ-150 יום אין כניסת פועלים פלסטינים לישראל ובהתאם הקושי הכלכלי, הוכרזה ממשלת מעבר ברשות הפלסטינית ולפי הערכות בצה"ל, נוכח פגישת הפלגים הפלסטינים ברוסיה, בכירי חמאס לא ימהרו להיכנס אליה אלא ישפיעו מבחוץ - מה שיעלה את החשדנות והמתח ללא קשר למלחמה. אם תצא אל הפועל עסקת חטופים, היא תביך ואף תחליש את הרשות הפלסטינית כי חמאס יצברו נקודות ברחוב הפלסטיני אם ישתחררו אסירים כבדים מבתי הכלא בישראל. אם לא תהיה עסקה, יש סיכוי גבוה להסלמה ברחבי איו"ש וסביב ירושלים.
בתוך כך, קיימת הערכה שהתיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית יצטמצם על רקע החשש שמא מנגנוני הביטחון יתפסו כמשתפי פעולה עם צה"ל בזמן מלחמה ובזמן שחמאס מצטייר כמי שמנסה לשחרר מחבלים מהכלא הישראלי. בדיוני הערכות המצב בראשות שר הביטחון יואב גלנט הציגו גורמי הביטחון תמימות דעים כי הקלף החזק שבו מנסה לאחוז יחיא סינוואר ממעמקי המנהרות בדרום הרצועה הוא התלכדות הזירות. מאמץ וסיכוי לחבר בין רצועת עזה, ערביי ישראל, מזרח ירושלים, לבנון ובדגש על מחבלים שיגיעו מירדן כדי להוביל לרצף פיגועים והפרות סדר אלימות שיוציאו את ישראל מאיזון ביטחוני והידרדרות ביטחון הפנים.
כבר בראשית המלחמה ניסה סינוואר לדמות מלחמה עם ישראל עם מצב של מלחמת דת ולכן נתן לה את השם "טופאן (מבול) אל אקצא" ולא הצליח. כבר עתה ברשתות מנסים פעילי חמאס לתבוע את המושג "טופאן רמדאן" כדי להכניס שוב את המימד הדתי למלחמה, מה שעשוי לסחוף את העולם הערבי-מוסלמי. בצה"ל יעלו לקראת הרמדאן את רמת הכוננות לא רק במעברים אלא גם בעומק השטח הפלסטיני כדי למנוע מאוטובוסים וכלי רכב אחרים ללא אישור להתקדם לעבר ירושלים ולעורר פרובוקציות שיכולות להוביל להסתה והסלמה ברשתות החברתיות.
"יהיו קווי רידוד לפני המעברים לקראת התפילות בהר הבית ועדיין יהיו מאסות של פלסטינים שינסו להגיע להר הבית ללא אישור ויהיה עומס גדול במעברים. תוך חיכוך אלים. הפרות סדר ויותר מזה", הסביר גורם ביטחוני בכיר. "נצטרך הרבה קור רוח. האתגר של צה"ל יהיה למנוע חיתוך גדר. לכן קו התפר יתוגבר. גם 30 פלסטינים שיחתכו גדר ויחדרו יכול לתת תחושה ואווירה של הנוח'בה מעזה שחצו לכפר עזה. אלו יהיו תמונות רעות שיכולות להביא להתלהטות". עוד הוחלט על תגבור מוקדי חיכוך בלב יהודה ושומרון, בקו התפר ואף בגבול ירדן.
המצב הכלכלי של הרשות הפלסטינית רק תורם לסיר הרותח המבעבע גם ככה כבר תקופה ארוכה ולא מסייע להרגיע את הרחובות. "זה המצב הכלכלי הגרוע שהיה באיו"ש בעשור האחרון", אמר הגורם הביטחוני. "אין תעסוקה, אין פועלים בישראל, ירידה משמעותית בייצוא מוצרים מיו"ש לישראל, ירידה בצריכת מוצרי בנייה מיו"ש כי יש האטה בקצב הבנייה בישראל. דבר קשור בדבר. מתווה כספי הסילוקין הנורבגי עבור הרש"פ תקוע. הם לוקחים הלוואות על גבי הלוואות כדי לשלם משכורות ואין תקווה. המצב במחנות הפליטים הפלסטינים התחמם בגלל המצב של אונר"א והתרומות. לכן, יש הערכה שפלסטינים יעשו את הכול בתקופת הרמדאן לחדור לישראל כדי לעבוד וחמאס ינסה לנצל את זה כדי להשחיל מחבלים. 4-3 פלסטינים שייהרגו על הגדר יכולים להצית את השטח".
מתחילת השנה נהרגו מאש צה"ל באיו"ש יותר כ-100 פלסטינים. מדובר בנתון גבוה ביחס לתקופה מקבילה אשתקד וחרף החיכוך הגבוה שנובע מפעילות רחבה של צה"ל במחנות הפליטים, טוען גורם ביטחוני בכיר, כי רוב הציבור הפלסטיני מורתע וחושש מאוד לעתידו על רקע מראות הלחימה מרצועת עזה. מתחילת המלחמה ברצועת עזה, מתו 12 אסירים ביטחוניים בכלא הישראלי ולא פרצו מהומות בבתי הכלא או ברחבי יו"ש בזמן שבעבר, כל מות אסיר היה מביא להפרות סדר ומחאות.
ברקע המלחמה, איומי הטרור המתגברים במרחב והתגברות המשימות של גדוד ארז, הוחלט למנות קציני מבצעים בכל פלוגה. אחרי עשרה חודשים שבהם רשמה המחלקה של סגן בוחניק הצלחות ב"תפיסות איכות" במעבר, שוהים לא חוקיים, מסתננים, ואמצעי לחימה, הוחלט לקדם אותה לפני כחודשיים לתפקיד קצינת מבצעים על מנת לשדרג ולהאיץ את הכנות הפלוגה בין היתר לקראת הרמדאן.
"אנחנו סביב המעברים 24/7 ונדרשים להיות דרוכים מבצעית. המוטיבציה גבוהה ובסוף יש לנו שתי משימות: לשמור על מרקם חיים תקין ולסכל כניסה ולמנוע שבחים פלילי ופח"ע. אם נראה איום - נסיר אותו", התחייבה בוחניק.
סגנית מפקדת הפלוגה, סגן תאיר שרי (22) שבשבוע הבא תקבל את הפיקוד על הפלוגה, מספרת שההיסטוריה הגזרתית מוכיחה שתקופת הרמדאן נפיצה ועמוסה מאוד במעברים והאוכלוסיה הפלסטינית שמגיעה מאיו"ש למעבר בדרך לתפילות בהר הבית מתנהגת באופן שונה. "הם מגיעים בצום, רעבים ויותר להוטים", היא הסבירה. "צריך לקחת את זה בחשבון. אנחנו צריכים להיות יותר קשובים ברמדאן, יותר רגישים, שלא תתפתח התחממות בין הלוחמים לבן מיעוטים. גם אין כוונה לגרום לו להיכנס לירושלים כבר חמום בגלל מה שקרה לו במעבר. תקופת הרמדאן עמוסה מאוד".
סמלת המחלקה אדלין דיאמנטה (20), שעומדת ברקע מעבר א-זעים שבו עוברים בממוצע ביום בין 10,000-7,000 בני אדם כי על העומס במעברים, השחיקה והאתגר של הלוחמים בין המשמרות באורך של 8 שעות. "כל פיגוע טרור נגד ישראל משפיע כי אנחנו הקו הראשון לכניסה לירושלים. יש פיגועי חקיינות ופיגוע יכול לבוא בהפתעה", היא הסבירה.
"מנענו פיגוע? תרמנו את שלנו"
סגן מורן בוחניק מתעקשת שמדובר בנקודת זמן עם פוטנציאל הסלמה גבוהה. "ברגע שיש לנו תקופת רמדאן עם מלחמה בעזה, צבא ודת - זה הולך להיות מתוח. רואים את זה בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות. זה לא דומה לרמדאן קודם וגם לא לזה שלפניו. מעולם לא היה רמדאן עם מלחמה".
גדוד ארז עובר בחודשים האחרונים לקראת הרמדאן אימונים חדשים שכוללים לוט"ר ואימוני ירי מצבים ובהפתעה עם יחידות מיוחדות. "לכל הלוחמים יש בין 10 ל-30 שניות לתפעל את הנשק ולהגיב לאירוע במעבר. זו תקופה מורכבת ולכן נותנים להם כלים", אמרה סגן בוחניק. "אנחנו כבר מעריכים מה יקרה במעברים. יהיה עומס, יהיו ניסיונות התחממות, הרבה פח"ע באזור. פלסטינים בסגר כבר חמישה חודשים. אין להם עבודה ולא כסף. הם ינסו להסתנן". על טענות האזרחים שהפקקים במעברים מסכנים אותם וחושפים אותם לפיגועים, אמרה סגן תאיר שרי: "אנחנו עסוקים כל הזמן בשילוב בין מרקם חיים תקין לביטחון. צריך לבדוק את הרכבים. גם כשאומרים לנו שיש פקק אנחנו מבינים אבל מפעילים שיקול דעת".
אי אפשר להתעלם מהעובדה שרמת המוטיבציה של בני הנוער להגיע לתפקידי הלוחמה בגדוד המעברים ארז היא לא מהגבוהות בצה"ל. לסגן בוחניק יש תשובה נחרצת. "אולי אף אחד לא רוצה להגיע למעברים, אבל מי שמגיע לא רוצה לעזוב לעולם", היא קובעת. "גדוד ארז זו משפחה, שומרים על משפחתיות וגאוות יחידה פנימית. הנה מנעתי פיגוע, הנה תפסתי שב"חים, הנה סיכלתי מסתננים, התפוקה המבצעית פה יומיומית. אני רואה אותה בעיניים. מה גורם לי לסיפוק גדול וגאווה? כשפותחים את ערוצי החדשות ולא מדווחים על פיגוע? אני יודעת שתרמנו את שלנו".