הוויכוח הציבורי על חוק הגיוס, שוויון בנטל וגיוס חרדים לצה"ל מחריף בתקופה האחרונה על רקע הלחימה הגוברת. אולם, בצה"ל שומרים על חשאיות בכל הנוגע להיקף גיוס האוכלוסיה החרדית. גורמי צבא מסבירים כי על אף הצורך בכוח אדם, צה"ל לא ממהר לגייס את החרדים. "התקציב לכל משרת חרדי גדול מחייל סדיר רגיל, הם מתחתנים בגיל צעיר, יש להם ילדים, הם דורשים התאמות רבות".
במטה הכללי של צה"ל מתנהלת לאחרונה עבודת מטה רחבה על הגדלת כוח האדם. הצבא משקיע את מיטב מאמציו בעידוד גיוס אצל בני נוער יהודים מחו"ל וחלוקת המשאבים בין כלל הזרועות והמרחבים הפיקודיים.
כאמור, מלחמת חרבות ברזל העלתה כבר בראשיתה את הצורך בעוד אוגדה סדירה בצה"ל, או לפחות בעוד מספר חטיבות סדירות לוחמות. אותם כוחות נחוצים כדי להוות כוח מגן בשלב הראשון, לסייע בטווח זמן מידי, בשונה ממערך המילואים, בהגנה על הגבולות והיישובים ולאחר מכן, ביציאה להתקפה במסגרת התמרון. עבודה המטה טרם הוצגה לדרג המדיני במלואו, למעט קווי יסוד ודרכי פעולה אפשריים למיצוי כוח האדם הקיים, שהועברו לידיעת שר הביטחון יואב גלנט.
גורם בכיר בזרוע היבשה, אמרו לוואלה! כי מצד אחד, יש צורך והכרחי מידי לכוח אדם נוסף, בדגש על לוחמים, תומכי לחימה אך גם תפקידי מנהלה. "הלוואי והיו לנו עוד כמה גדודי נצח יהודה. הם עושים עבודה מעולה ואין מילים לתאר את האיכות המבצעית שלהם", מסר הגורם, "לצד זאת אנחנו לא מרגישים שיש מוטיבציה יוצאת דופן במגזר החרדי להתגייס לצבא, למרות המאמצים הגדולים של אכ"א ומשרד הביטחון".
אולם, על אף הצורך המבצעי, הגורם הסביר כי הצבא לא ממהר לקלוט את אותם צעירים חרדים. "התקציב לכל משרת חרדי הוא גדול פי כמה מחייל סדיר רגיל", הוא מסר ופירט, "הם מתחתנים בגיל צעיר, יש להם ילדים, תנאי השירות מחייבים את המפקדים התאמות רבות. לכן אין מוטיבציה גבוהה גם בצד של הצבא. במקומות שבהם היו איזונים קיבלו תוצאות מדהימות, כולל בחטיבות החי"ר, אבל פחות במערכים אחרים כמו חיל האוויר ועוד".
בצה"ל בנתיים ממשיכים לשמור על חשאיות בכל הנוגע להיקף גיוס האוכלוסיה החרדית. גורמים באכ"א טוענים כי "אין יכולת לספור בצורה מדויקת חרדים ממספר סיבות, בהן בעיות סנכרון בין צה"ל למשרד הביטחון, הגדרת החרדי, שיטת הגיוס שלו ועוד סיבות שהועלו בועדת האלוף במיל' רוני נומה". מרבית ההמלצות שהועלו בפני האלוף, הם מספרים, כמו מנגנוני ספירה להעברות דיווחים מדויקים, לא התקיימו עד כה."התבקשנו לפני המלחמה להציג נתונים לחברי הכנסת והם קיבלו את אותה תשובה", מסרו.
על פי אותם גורמים, בהתאם להארכות הצבא, מתגייסים כי -10% מתוך כ-12 אלף חרדים בכל שנתון. בשנים האחרונות, נמסר, במקום עלייה, נרשמת ירידה מתונה מאוד או סטטוס קוו במערכים מסוימים. זאת למעט נשים, שעליהן יש דרישה לא להרחיב בגלל אופי השירות ותנאי העסקה.
מנתונים שהציגו גורמים רשמיים מצה"ל עולה כי בשנתון 2019 גויסו על פי החוק 1,222 חרדים, בשנתון 2020 גוייסו 1,193 חרדים ובשנתון 2021 גויסו 1,185. מדובר צה"ל נמסר כי בנוסף לכך, בכל אחת מהשנים השתלבו עוד כ-500 מתגייסים שלמדו במוסדות המצויים תחת פיקוח חרדי.
מדובר צה"ל נמסר: "צה''ל נדרש להיקפי כוח אדם רחבים לצורך מימוש משימותיו המבצעיות ועל רקע המלחמה. הרחבת מעגל המשרתים מקרב אוכלוסיות שונות מאפשרת ככלל, בכפוף לצרכים המבצעיים, לבחון את אופן ההפעלה ואת צרכי כוח האדם המתפתחים. צה''ל יפעל בהתאם להנחיות הדרג המדיני".