וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביחד ננצח? החרדים יישארו מאחור, וזו אשמתם

מרדכי אסקין

עודכן לאחרונה: 7.3.2024 / 9:08

אירועי 7 באוקטובר חיזקו את תחושת שותפות הגורל, ונראה שיש נכונות ברוב חלקי החברה ליצירת הסכמות בנושאים שנויים במחלוקת. היה אפשר לצפות שהחרדים יבינו את גודל השעה, אבל בלי לשאת בנטל הביטחוני אין סיכוי להתקרבות. ביום שאחרי, מדוע שיהיה להם מקום בקבלת ההחלטות?

מפגינים חוסמים את כביש 4 באזור צומת קוקה קולה, חרדים קיצוניים מוחים על חוק הגיוס/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים, דוד קשת

אירועי השבת השחורה ב-7 באוקטובר חיזקו את תחושת שותפות הגורל בקרב החברה הישראלית, ונראה כי יש נכונות ברוב חלקי החברה ליצירת הסכמות רחבות גם בנושאים שנויים במחלוקת כמו יחסי דת ומדינה. למרבה האכזבה, קבוצה אחת נותרה מחוץ לתמונה וממשיכה להביע התנגדות לכל פשרה ושינוי חברתי משמעותי - החברה החרדית, ויש לכך קשר ישיר לשאלת הגיוס שנדונה בימים אלו.

סקר שנערך בינואר האחרון על ידי עמותת לובי המיליון ומרכז מנומדין במטרה לבחון את עמדות הציבור בנוגע ליחסי דת ומדינה בעקבות המלחמה מדגים את הפער המשמעותי והעקבי בין הרוב היהודי במדינת ישראל לבין החברה החרדית: בעוד שרוב הציבור היהודי בישראל (61%) מאמין שעל מנת לשמר את האחדות בעם על הרבנות הראשית להיות קשובה לעמדות הציבור הישראלי ולאמץ פתרונות הלכתיים מקלים, החברה החרדית מביעה התנגדות משמעותית (88% התנגדו לעמדה זו).

חרדים קיצוניים מוחים על הכוונה לגייס חרדים, כביש 4 באזור צומת קוקה קולה, 4 במרץ 2024. איתי רון, אתר רשמי
קבוצה אחת נותרה מחוץ לתמונה המשותפת. שלט "נמות ולא נתגייס"/אתר רשמי, איתי רון

הנתונים:

"החוויה הצבאית נתפסת בעיני הציבור החרדי כגורם שמאיים על זהותו, על המבנה החברתי שיצר ועל המוסדות והמפלגות שניזונות ממנו. וכך הוא נותר מאחור ולא שותף לתהליך ההתקרבות ההדדית בתוך החברה הישראלית"
  • בזמן שרוב הציבור היהודי בישראל (71%) רואה גם במי שאינו מוכר הלכתית כיהודי אך הוא מ'זרע ישראל' (בן או נכד ליהודי) כחלק מהעם היהודי, רוב מוחלט של החרדים (91%) מתנגדים נחרצות.
  • בסוגיית הגיור, רוב הציבור היהודי (67%) תומך בזירוז והקלת הליכי גיור עבור חיילים המעוניינים להתגייר, לעומת התנגדות גורפת (88%) של החרדים להקלות אלו.
  • באותה מידה רוב החרדים (83%) מתנגדים באופן גורף למציאת פתרונות קבורה שוויוניים שיאפשרו לקבור בחלקה יהודית גם מי שאינו מוכר הלכתית כיהודי לעומת רוב הציבור היהודי (70%) שתומך בפתרונות אלו.
sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
חרדים קיצוניים מוחים על הכוונה לגייס חרדים, כביש 4 באזור צומת קוקה קולה, 4 במרץ 2024. איתי רון, פלאש 90
תהליך ההתקרבות ההדדית פוסח עליהם. חרדים מפגינים נגד חוק הגיוס/פלאש 90, איתי רון

מדוע שיהיה לכם מקום בקבלת ההחלטות?

רוב הציבור גם ראה מקרוב איך במלחמה העקובה מדם חיילים מבקשים להתגייר לפני היציאה לקרב, ישראלים שחיו כיהודים ולא השלימו תהליך גיור שמשפחותיהן מבקשות להם קבורה יהודית והבין שנדרשים שינוים בתחומים אלו. היה אפשר לצפות שגם בחברה החרדית יבינו את גודל השעה, יתמכו בפתרונות הלכתיים שמשנים את המציאות הנוכחית ועונים לאתגרי ההווה. אך החרדים, רק מתבצרים בעמדתם ש"חדש אסור מן התורה", בוחרים באופן עקבי להתעלם מהמשקל של התגייסות ותרומה למדינה היהודית כמימוש של זיקה ליהדות, היחס שלהם לזכאי חוק השבות מ'זרע ישראל' שרואים בעצמם יהודים ושותפים לתרומה הביטחונית והכלכלית לא ישתנה ויתייחס אליהם כמו "גויים", שנוכחותם בארץ מאיימת בסכנת התבוללות, כאלה שאינם ראויים להיקבר לצד יהודים ואין להקל בגיורם.

בנוסף, המלחמה הנוכחית, מפילה מחיצות מחנאיות אל מול דאגה, אבל ושכול משותפים לכל ישראלי, מימין ומשמאל, דתי או חילוני, מתנגד ממשלה או תומך שלה והציבור החרדי, מנותק לחלוטין מהחוויה הזו. החוויה הצבאית נתפסת בעיניו כגורם שמאיים על זהותו, על המבנה החברתי שיצר ועל המוסדות והמפלגות שניזונות ממנו. וכך הוא נותר מאחור ולא שותף לתהליך ההתקרבות ההדדית בתוך החברה הישראלית.

חרדים קיצוניים מוחים על הכוונה לגייס חרדים, כביש 4 באזור צומת קוקה קולה, 4 במרץ 2024. איתי רון, פלאש 90
פגיעה קשה בסיכוי ליצור הסכמות רחבות ביום שאחרי. מפגין נעצר במהלך מחאה נגד חוק הגיוס/פלאש 90, איתי רון

משמעות הדברים היא ששאלת גיוס החרדים - שהפכה לתפוח האדמה הפוליטי הלוהט ביותר כרגע - צריכה להיבחן לא רק מנקודת המבט הביטחונית והכלכלית המיידית או ארוכת הטווח אלא גם מנקודת המבט החברתית-לאומית, הסכנה של פילוג ושיסוי והתפוררות מבפנים של החברה הישראלית עקב המאבק על צביונה של המדינה, הסכנה של החזרה לשישי באוקטובר וכנגדן הצורך הקריטי בהגעה להסכמות נרחבות ביום שאחרי סביב היחסים בין רשויות השלטון ויחסי הדת והמדינה. המציאות הנוכחית של היעדר שותפות חרדית במאמץ הבטחוני לא מאפשרת את תהלכי ההתקרבות ההדדיים בינה לבין שאר החברה הישראלית ופוגעת קשות בסיכוי ליצור הסכמות רחבות ביום שאחרי.

וזו השאלה שאנחנו צריכים להפנות לחרדים - ביום שאחרי, אנחנו נרצה לעצב מחדש את יחסי הדת והמדינה במדינת ישראל, מדוע שיהיה לכם מקום בקבלת ההחלטות בנושאים אלו אם אינכם שותפים לדאגה לבטחונה ורווחתה?

הכותב הוא מנהל תחום דת ומדינה בעמותת לובי המיליון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully