ב-35 רשויות מקומיות בישראל יתקיים ביום ראשון הקרוב סבב שני בבחירות לראשות הרשות. 18 מהן, יותר מ-50%, הן רשויות ערביות. ברבות מהן המאבקים צמודים מאוד, קשוחים מאוד, יצריים מאוד וחמולתיים מאוד. אחוזי ההצבעה הגבוהים בישראל נרשמו ברשויות ערביות, הרבה מעל שיעור ההצבעה הכולל שעמד עם 53.8%: בישוב עין מאהל 94%, בסאג'ור 93.3%, כפר מנדא 93.1%, ירכא 93%, בועיינה-נוג'ידאת 93%, כעביה-טבאש-חג'אג'רה 91.6% ודיר חנא 90.9% . "אחוזי הצבעה גבוהים מעידים בד"כ על דפוס הצבעה חמולתי, מביאים את הדוד בכיסא הגלגלים ואת הסבתא הנשענת על מקל, כי כל קול חשוב", אומר מי שמצוי בתחום.
אבל, המגמה הזו הולכת ונחלשת, ומסתמנת מגמה חדשה, מודרנית יותר, של הצבעה בעד מי ששמים את הישוב מעל האינטרסים המשפחתיים. באופן פרדוקסלי אולי, אז גם נמוכים יותר אחוזי ההצבעה. דוגמה בולטת היא העיר אום אל-פחם שם מתוך 40,789 בעלי זכות הבחירה הצביעו רק 51%, בדומה לשיעור ההצבעה בסיכום הכללי בישראל. בבאקה אל-גרבייה הצביעו "רק" 70.6% ובג'ת הצביעו 72.1% מבעלי זכות הבחירה, בקרב צמוד שיש האומרים כי הוא דוגמא מובהקת למגמת ההתנתקות ממסורת ההצבעה החמולתית.
יותר ויותר אנשים אצלנו רואים בשלטון המקומי כנותן שירות", אומר ד"ר סמיר מחמיד, שזכה בשבוע שעבר באופן גורף לאמונם של תושבי אום אל-פחם, עם 91% מהבוחרים שהצביעו עבורו. בלי קשר לאיזו חמולה הם משתייכים, מדובר הישג חסר תקדים בעיר. לא פלא שהוא הפייבוריט בין המועמדים לכהן בקרוב גם כיו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות בישראל. "שנים היה נהוג לומר שהבוחר כפוי טובה, אנחנו רואים שדווקא יש הכרת תודה ולכן אנשים הצביעו כפי שהצביעו" אומר מחאמיד. "גם זה שהתוצאות התקבלו בשקט, בהבנה ובכבוד זה מעיד על בגרות של הבוחר שמקבל שהבוחר אמר את דברו וגם בכך אין להקל ראש.
באום אל פחם זה לא חדש. המגמה הזו התחילה מאז התנועה האיסלמית העמידה מועמד. זה בא בהרבה עבודה. ראש רשות צריך שהתושב יהיה בראש מעייניו, ונושא השקיפות מאד חשוב. אני סבור שמה שקורה אצלנו במשולש מבשר את המגמה הכללית. זה תופס תאוצה ואני מקווה שזה יתפשט לכל הארץ מה שיותר מהר. בבאקה אל גרביה כך מצביעים כבר פעמיים, בג'ת יש תנועה של צעירים שמתמודדת".
ואכן לא הרחק מאום אל פחם, בישוב ג'ת הנחשב הישוב המוסלמי העשיר בישראל, מתמודד בסיבוב השני אשרף חנדקלו (28.8% בסיבוב הראשון) ראש רשימת "אלתלה" ("הגבעה") מול חוסאם ותד (30.2%).
חנדקלו בן ה-35, מהנדס באינטל בן 35, בוגר מדעי המחשב בטכניון נשוי לדוקטורנטית טכניון בתום ננו-טכנולוגיה ולשנים ילד אחד, האדי בן השנה. אחותו עורכת הדין ראויה חנדקלו התמנתה לאחרונה לפרויקטורית המאבק בפשיעה בוועד ראשי הרשויות הערביות. אחותו האחרת, אחות במקצועה, בעלת תואר שני בבריאות הציבור. תושבי הכפר ג'ת הם כמעט בני משפחה אחת. משפחת ותד על פי הערכה עם כ-3,000 מצביעים, גרה, אבו עסבה ואבו בקר הן ארבע חמולות ובני דודים ששייכים לתת שבט אחד שיש לו בכפר אלפי מצביעים.
למשפחת חנדקלו 192 מצביעים אבל בסיבוב הראשון זכתה "אלתלה" בראשות אשרף חנדקלו לארבעה מנדטים (30.7%), לראשונה בישוב שבו הקולות היו תמיד מתפצלים מאוד בין הרשימות. "זה מראה לנו שאנשים באמת מבינים את הרעיון ורוצים את השינוי", אומר חנדקלו לוואלה!, "אצלנו בכפר עד היום רוב האנשים היו מצביעים עם המשפחה, החמולה והאינטרס האישי, אבל אנחנו באנו שהמצב בכפר לא מתקדם ואנחנו לא במקום בו אנחנו צריכים להיות לכפר שיש בו הרבה אקדמאים ומדורגים 5 במדד הסוציו אקונומי שזה גבוה בישובים ערבים".
"באנו עם המסר שניקח את ההצלחה האינדיבידואלית של כל אחד מבני הכפר ונעשה אותה להצלחה קולקטיבית של הישוב. לצורך זה צריך שההצבעה תהיה לפי יכולות ולא לפי החמולה כדי שאנשים טובים ומקצועיים יובילו את הכפר. אנחנו מבטיחים לקדם את התרבות הארגונית בתוך המועצה ואת השירות לאזרח, לקדם את נושא התכנון והבניה ולהגדיל את השטחים בהם אפשר לבנות בצורה מסודרת ולקדם את החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי - להשקיע בנוער. שם מתחיל הכל".
"מה שאנחנו רואים זה חלק מהשינוי אותו עוברת החברה הערבית ובג'ת זו אמירה של הצעירים", אומרת האחות, עורכת הדין ראויה חנדקלו. "מעמד הביניים המשכיל לוקח אחריות על עצמו ועל עתידו. ג'ת ישוב חזק עם אחוז משכילים גבוה שיצרו קהילתיות מסוג חדש. צעירים שעומדים מאחורי הרשימה הם פעילים חברתים שבתוך הישוב כבר שנים לוקחים על עצמם פרויקטים קהילתיים מניקיון בית העלמין לקטיף זיתים וסיוע בחקלאות. החידוש הוא שעכשיו הם מתייצבים מאחורי רשימה ומועמד".
הצבעתי למועמד יריב למועמד מהחמולה שלי", אמר לוואלה! רופא כבן ארבעים מהישוב עראבה, בה שיעור הרופאים מהגבוהים בעולם. "בחנתי מה יש לו להציע וזו הייתה ההחלטה שלי. זה לא נדיר בין החברים שלי. הדור שלנו עצמאי מחשבה ולא צריך שיגידו לו בעד מי להצביע".
רשימות צעירות לא חמולתיות נכנסו למועצות וזה סימן חיובי ומעודד לשינוי המגמה המסורתית", אומר גם אמיר בשאראת, מנכ"ל ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל. "כך גם התחלופה בהנהגה ברשויות בה שלושים ראשי מועצות וערים הוחלפו בבחירות בסיבוב ראשון היא עדות לכך שהאזרחים הערבים מתחילים לשנות מגמה בבחירות לרשות המקומיות ומסתכלים על הצדדים המקצועיים והייצוגיים בהתוויית מדיניות חדשה, ולא רק דרך פריזמה צרה של אינטרס אישי-משפחתי".
אלא שלא כולם מסכימים שמדובר במגמה או אפילו בקריאה נכונה של הסיטואציה. "החמולה עדיין מאד דומיננטית", אומר יוסף מקלדה מנכ"ל מכון הסקרים סטאט-נט המתמחה בחברה הערבית, שסקר לקראת הסיבוב הראשון עשרות ישובים ערבים. "החמולה דואגת לאינטרס הקולקטיבי ובתוכו אינטרס הפרט. לדעתי היא אפילו מתחזקת על רקע המצוקה הכלכלית והפשע הגואה בחברה הערבית והצורך של כל משפחה בהגנה על הבטחון האישי של בני המשפחה".
הוא מתרגם את התופעות היוצאות מן הכלל באופן אחר לחלוטין: "מה שקורה עכשיו לעיתים זה שמתאגדות כמה משפחות קטנות ומתנהגות בדיוק כמו חמולה גדולה, על מנת לתת פייט לחמולה השולטת היסטורית. סקרתי 35 ישובים וכשבעים מועמדים. מעטים שואלים בכלל על סדרי העדיפויות של התושב. הרוב רוצים לשמוע מהנשאלים מי לדעתם הולך לנצח, כי הם צריכים להוכיח לבוחרים שהם חזקים ומסוגלים לנצח".
אנחנו בודקים את זה", אומר ד"ר דורון נבות, ראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, "אנחנו קודם כל רוצים להבין את ההצבעה המאסיבית בבחירות המקומיות ברשויות הערביות מול הרשויות היהודיות מול שיעורי הצבעה נמוכים יותר בבחירות הארציות. זה חשוב קודם כול כי ברור שהציבור הערבי עדיין לא ממצה את הפוטנציאל האלקטורלי שלו במישור הארצי, תוך שבמישור המוניציפלי באופן כללי המצב גרוע, וההצבעה המאסיבית הזו משמרת בעצם את המצב הגרוע".
לדברי ד"ר נבות, "זה כנראה קורה באמת היכן שההצבעה חמולתית ולגבי הבחירות הקודמות בדקנו את זה עם ד"ר מוחמד חליאילה ועם יוסף מקלדה וזה בדוק, אמפירי וממש מדעי". הוא אומר כי "הדפוס החמולתי הזה גם מסביר את ההצבעה המאסיבית ולהבנתי גם את המצב הרע בשלטון המקומי. במישור הארצי זה קיים פחות ושם דומיננטיות יותר תחושות חוסר היכולת להשפיע וגם תחושת חוסר אמון במפלגות הערביות".
האם זה ישתנה? "לדעתי זה לגמרי פתוח", עונה נבות, "לדעתי אין לנו שום סיבה לסבור שבהכרח יחולו שינויים בדפוסי ההצבעה האלה. במישור הארצי לטעמי זה מאד תלוי באם יקום מנהיג יהודי שיכריז בפה מלא 'אתם הערבים שותפים שלנו'. במישור המקומי, כל עוד הפוליטיקה הרגילה כל כך לא חזקה או משמעותית אז היכולת לשבור את המבנה החמולתי שואפת לאפס. אם יחול שינוי משמעותי במישור הארצי, זה יחלחל גם למטה. אבל כדי שזה יקרה, צריך לקרות שינוי אצלנו, היהודים".