שוטרים המתמודדים עם פוסט טראומה לא מצליחים להשתחרר - בגלל "מצוקת כוח אדם"

במשטרה מתגאים בגידול משמעותי בגיוס שוטרים, אך התנהלותה מול שוטרים שמבקשים לפרוש ולקבל הכרה רפואית במצבם האישי זוכות לכתף קרה. פניות רבות שהוגשו מפרוץ המלחמה מובילות לסחבת בירוקרטית ומעוררת תהיה על מצבו האמיתי של הארגון.

עד לאחרונה, שוטרים שביקשו לפרוש ולקבל הכרה על רקע נפשי נדרשו לעבור ועדה רפואית פנים ארגונית, אך בחודש האחרון הודיעו באגף משאבי אנוש בארגון על מהלך חדש ושנוי במחלוקת והוא ששוטרים המתלוננים על אי כשירות על רקע נפשי ידרשו להתייצב גם בפני ועדה רפואית חיצונית בתל השומר זאת לצד הנפקת לפחות 2 חוות דעת פסיכיאטריות המעידות על מצבם הנפשי.

"לא ביקשתי לפרוש ולא רציתי, אבל אני עושה את זה מחוסר ברירה", אומר בשיחה א', שוטר המצוי בתהליכי פרישה על רקע נפשי. א' נאלץ כמו רבים לעבור כעת משוכה נוספת בהליך הפרישה. "הגעתי למצב של חוסר ברירה, ולמצב של או שחור או לבן", שיתף השוטר.

"כל שירותי הייתי בלוחמה, ומטבע הדברים, גם אם אנחנו מפתחים חוסן בסופו של דבר זה חודר", שיתף א'. "כשזה התחיל לפגוע ברמה האישית - משפחה, גירושין, בילדים שלי, יחד עם טיפולים פסיכולוגיים ביוזמתי ולא מצד המערכת הבנתי שהמצב רק הולך ומדרדר, וזה הציב אותי בסוג של דיסוננס".

"מצד אחד, כל החיים הייתי ראשון בקרב ותמיד בחזית אבל כשאין ברירה אין ברירה", טען א'. "מה שהם עושים כרגע, כלפי שוטרים כמוני, שרק צריך ללחוץ על הטריגר הקטן, של בוא תלחם רגע, עוד שניה ועוד רגע, אז אני שם, בכל הכוח, אבל במקביל אני במקום אחר. אני במקום שאני פוגע בעצמי ובכל הסביבה שלי, וזה יכול להיות מסוכן - אני מבין מהטיפולים שאני צריך לשקם את עצמי".

על התנהלות המשטרה כלפיו אחרי שביקש לפרוש ועל הבירוקרטיה המכבידה ביקר א' את התנהלות המערכת המשטרתית כולה. "מה שאני מקבל כרגע זה כאפה מצלצלת במקום חיבוק עוטף", כעס א'. "על הוועדה החדשה התוועדתי בשבועיים האחרונים. עד לאחרונה, היתה בעיה מסוימת לשוטרים ההליך היה מאוד פשוט - יש בעיה מסוימת, אנחנו מבינים ומכירים, יש לך גב, אתה עובר את אותם הליכים עד לפרישה. זה לא פשוט, יש פה הרבה דברים, בין הלואליות שתמיד נתנו ופעלנו ולבין הערך שאנחנו מקבלים מצד המערכת, זה עצוב ומתסכל".

"הטראומה והקשיים החלו בעקבות פעילות מסוימת לפני מספר שנים, אבל ה-7 באוקטובר הפעיל את הטריגרים, בין היתר אחרי הלוחמה בעוטף. זה לא שהייתי בשיא שלי וקיבלנו את כל המראות ואני מעדיף שלא לדבר על זה, ואני מדבר בשמם של הרבה שוטרים", חשף א'. "יש בין עשרות למאות שנמצאים באותה מצוקה. אנחנו מדברים על מצוקה נפשית. וכרגע כל האירוע הזה וכל מה שהמערכת עושה זה להקשות, בכדי לשמר את כוח האדם, שאנשים לא יעזבו כי יש נהירה גדולה החוצה. והמטרה היא לא לשחרר כל כך מהר".

לאיפה הגענו? לחתום על מסמך שאני מסכים על ויתור סודיות רפואית, אתם קופת חולים?", זעם א'. "אתם בסך הכל מעסיק. המטרה של כולנו פה זה להגן על המדינה, חד משמעית, בדרך הזאת מי שנתן לי את הכלים זה המערכת, מכאן ולאפשר למערכת להתנהל כדיקטטורה מוחלטת בחיי זה שני עולמות שונים וזאת ההרגשה היום - אני עוד קלף מיקוח, סטטיסט במפעל מסוים".

א' הדגיש כמה הלחימה שלו לאורך השנים חשובה עבורו, אך כעת כל המערכת המשטרתית מעמידה אותו במצב בלתי אפשרי. "על המדינה שלנו ועל האדמה הזאת אני תמיד אהיה לויאלי, אבל לצערי המערכת הפכה אותי ללא לויאלי אליה", כעס א'. "לא יכול להיות שאני אקבל את הפניית הגב, את סטירת הלחי מצד המערכת. למשל כל המהלכים האלה של עיכוב הוועדות הרפואיות עד לפרישה. זה לא ברמת המפקדים הישירים - זה מגיע מבכירי הארגון, ששולטים על רופאי המערכת, סוג של שרשרת מסוימת".

"מה שאני שומע המפקדים שלי מצד אחד אנחנו איתך, לפעמים עם הרמת גבה, אבל עם אמירה של בוא נראה, יהיה בסדר", טוען א'. "תוך כדי זורקים לך - אולי נמצא לך תפקיד אחר? אבל מתעלמים מזה שאני במקום שאני לא יכול לשים מדים, לא יכול לשרת בלחימה, זה ממש מסוכן, לי ולסובבים. אני לא יכול להתמודד עם המצב הזה. בסופו של דבר המטרה מאוד ברורה, הם לא רוצים לשחרר, אתה נותן ואתה תורם, אתה חלק ממכונה משומנת שעובדת פה ומקסימום ננתב אותך לתפקיד אחר, זאת התפיסה".

קצין ותיק בארגון חיזק את דברי א' והאשים את בכירי המשטרה שלא מודעים לבעיות שלהם מבית. "כל הסיפור עם הור"מים, זה שיש גל צונאמי ששוטף את כל יחידות המשטרה של פרישה מטעמי בריאות. אף אחד מהקברניטים שהתנתקו מזמן מדרג השטח לא עושה בדק בית וחוקר לעומק להבין את בעית השורש", אמר הקצין.

"מה גורם לאנשים לפרוש בצורה שכזו? מה גורם לקצינים ותיקים לא לרצות להישאר? לצד זה טענות לתרבות התעמרויות של מפקדים בפקודיהם, יש לא מעט שוטרים שסוחבים דברים כבר שנים מאירועי טרור ואסונות שנים ועכשיו הכל צף. המלחמה והמראות פשוט טירגרו אותם".

"קח למשל את אסון מירון", המשיך הקצין. "הרבה שוטרים שהיו בזירה הפכו לפוסט טראומתים, ועכשיו עם המלחמה, הפניות לפרוש מהמשטרה מגיעות מכל המחוזות, מכל היחידות. אותם שוטרים שמתמודדים עם פוסט טראומה, לא עומדים בעומס, נפשם כשלה כי אין מה לעשות גם אנחנו אנושיים, פתאום אתה שולח אותם לועדה נוספת? למה אתה מערימים קשיים על שוטרים, תבדקו מה המצוקות שלהם, למה הם יורדים למדרון אחורי. למה לדפוק את השוטרים? כי אתה מדושן עונג, כי אתה עם דרגה גבוהה, איבדנו את האנושיות הלב והנשמה למדים".

"שוטר שמבקש היום לפרוש עובר מדורי גיהנום", האשים הקצין. "קודם כל הוא מוקצה מחמת מיאוס כאילו הוא חולה צרעת, מתרחקים ממנו. בחלק גדול מהמקרים רק כעבור חודשיים מש"ק/ית רווחה מגיעים לבית של השוטר ומבררים על מצבו. "השוטר במרכז" זה חרטא, לפרוטוקול. וכל זה קורה בגלל מצוקת כוח אדם".

עופר אשקורי, מייסד פורום השוטרים, הסוהרים והגמלאים שאליו התנקזו מאות פניות של שוטרים וסוהרים גם בסוגיה זו מסר בתגובה: "לצערי כל ההליך הזה נועד להקשות על השוטרים ולא להקל עליהם. כדאי שמשטרת ישראל תקח דוגמא מהמהלכים שבצה"ל מיישם מאז ה-7 באוקטובר בכל הקשור לטיפול בחיילים שנחשפו למראות קשים. חבל שמשטרת ישראל במקום לסייע ולטפל בשוטרים מערימה עוד ועוד קשיים עליהם בגלל שיקולים תקציביים. והעיקר מספרים לנו כל הזמן ש"השוטר במרכז".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל מעניקה מעטפת מלאה לשוטריה בהיבטי חוסן ומובילה תהליכים מקצועיים בסיוע גורמי רפואה חוץ משטרתיים. צר לנו על הצגת הדברים באופן שחוטא לאמת ומטיל דופי בעבודתם החשובה של גורמי מערך הרפואה שכן מדובר בוועדה רפואית מקצועית ממערך בריאות הנפש המסייעת באבחון שוטרים בהתאם למצבם. נדגיש כי החלטות הוועדה עצמאיות וחבריה בוחנים כל פניה על פי אמות מידה מקצועיות שעל בסיסן מתקבלת ההחלטה על המשך ההליך.
המשאב הארגוני החשוב ביותר שנותן שירות לציבור הוא המשאב האנושי. כ-32,000 השוטרים והשוטרות הפועלים במסירות ובכל ימות השנה לביצוע מגוון המשימות שלפתחה של המשטרה ולמען הציבור. נמשיך לדאוג לרווחתם, שלומם, בריאותם של כלל שוטרי משטרת ישראל".