ועדת החקירה הממלכתית שבחנה את אסון מירון הטילה אחריות אישית על יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שכיהן בתקופת האסון כשר לביטחון הפנים. במסקנותיה קובעת הוועדה כי במהלך ההיערכות להילולה במירון, השר התעלם מאזהרות בולטות שהיו אמורות לשמש עבורו "דגל אדום" ונמנע מלשאול שאלות הכרחיות. בסיכומו של דבר, המליצה הוועדה כי אוחנה לא יוכל לכהן בעתיד בתפקיד השר לביטחון הפנים.
לפי דו"ח הוועדה, ב-10 באפריל 2021 שוחחו אוחנה ושר הפנים דאז אריה דררעי בטלפון בנוגע לקיום מתווה הקורונה בהילולה. באותו זמן טרם הוצגה לאוחנה התוכנית המבצעית של המשטרה, שטרם אושרה אז גם בידי המפכ"ל. לפי פרסומים שונים בתקשורת, אומרת הוועדה, במהלך השיחה אוחנה "נענה לדרישתו" של דרעי לא להגביל הגעת מתפללים להר במהלך ההילולה. למחרת, בדיון עם ראשי רשויות מהמגזר החרדי, המליץ לקיים את האירוע בכפוף להגבלות קורונה מועטות ככל האפשר.
באשר לתוכנית המבצעית של המשטרה, אוחנה טען כי היה מודע לסוגיית הצפיפות בהילולה,
וכי היה זה נושא מרכזי במהלך הצגת התוכנית המבצעית בפניו. אוחנה טען שקיבל מהמשטרה
תשובות שהניחו את דעתו בשאלה כיצד יפתרו השוטרים את סוגיית הצפיפות, וכי בשום שלב לא
הניפו בפניו דגלים אדומים בהקשר זה - לא המשטרה ולא המזכירות הביטחונית.
אלא שאת טענתו זו של השר דאז חברי הוועדה דחו מכל וכל. הוועדה, שהאזינה להקלטת הדיון שקיים אוחנה - שבמהלכו הוצגו התוכניות - התרשמה כי הנוכחים אמנם התייחסו לסוגיית הצפיפות, אך לא נתין לה משקל ראוי או מענה מספק מטעם המשטרה. התוכנית המבצעית שהוצגה לאוחנה התבססה על מענה מבצעי זהה לזה שהיה נהוג בשנים קודמות - וזאת, אף שכבר בפתח הישיבה הובהר כי בכל שנה סכנת הצפיפות עולה לכדי "כמעט אסון". אמירה כזו, כך גרסו חברי הוועדה, מעוררת ציפיות להסבר מדויק כיצד יש למנוע "כמעט אסון" בהילולה הקרבה וכיצד יוכלו להבטיח שהאירוע יעמוד בתנאי הבטיחות - דבר שלא קרה.
אבל "דגל אדום", כך מסיקים אנשי הוועדה, הונף גם הונף בפני השר אוחנה - כבר בתחילת הדיון. לאחר שצפה בסרטון של אירוע הדלקה שנערך בהילולה בעבר, וראה במו עיניו את רמת הצפיפות הגבוהה והמסוכנות שעלתה ממנה, שאל אוחנה מתי בפעם האחרונה נרמסו ונמחצו שם אנשים. במענה לכך אמרו לו הדוברים, בין השאר, כי "היינו קרובים לזה כל שנה".
לפי הוועדה, "דברים מפורשים יותר קשה להעלות על הדעת. יש לראות בהם הנפת דגל אדום ובוהק, והוא לא זכה להתייחסות הנדרשת. אוחנה שמע את אמירת הגורמים הבכירים במשטרה לגבי רמת הסיכון הגבוהה שמתקיימת בהילולה שנה אחר שנה, אך לא התעכב על כך ולא דרש תשובות לשאלות
קשות שהיה צריך לשאול. הוא לא העמיק חקר בעניין, ולא ביקש הבהרות בנוגע להחלטה המבצעית
שלא להגביל קהל בהילולה וכיצד להפחית את הסכנות שנובעות ממנה".
לצד זאת מוסיפים חברי הוועדה, כי דיון הצגת התוכניות התקיים פחות משבוע לפני ההילולה - עיתוי שצמצם את יכולתו של אוחנה להשפיע על מהלך הדברים, לו התכוון לעשות זאת.
באירוע הנוכחי, כך לפי מסקנות הוועדה, "היה על אוחנה לברר את התפיסה הבסיסית של ההיערכות להילולה ולהתייחס אליה, תוך שהצפיפות והסיכונים שנובעים ממנה עומדים לנגד עיניו. כל שנדרש הוא לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש מענה המבוסס על עבודת מטה מסודרת. גם אם במצב רגיל ניתן היה לקבל שהשר לביטחון הפנים אינו נדרש לשיקולים שעומדים מאחורי תפיסה מבצעית לקראת אירוע מסוים, בענייננו, לאחר שעלתה במהלך הדיון סכנת הצפיפות בחדות רבה כל כך, ולאחר שהובהר החשש הממשי לחיי אדם בהילולה גם לאחר המענה שהמשטרה מתכננת, לא היה אוחנה יכול להישאר 'משקיף מן הצד'".
לנוכח זאת, החליטו חברי הוועדה להטיל אחריות אישית על אוחנה - ולהמליץ כי לא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים.