במהלך השנה שחלפה התקבלו בעמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) כ-177,500 פניות מנשים בטלפון ובשירות האונליין, המהוות 59% מהפניות לעמותה.
ניתוח הפניות לפי גיל מלמד כי מתבגרות עד גיל 17 פונות לעמותה בשיעור כפול ממתבגרים; בגילי 24-18 שיעור הפניות של נשים גבוה מזה שלגברים ב-16%; בגילי 35-25, שיעור הפניות דומה בין המינים. בגילי 49-36, שיעור פניות המצוקה של גברים גדול מזה של הנשים ב-10%; ובגילי 64-50, היקף הפניות של הנשים גדול ב10% מזה של הגברים. בגיל 65 ויותר, שיעור פניות הנשים גבוה משמעותית - הבדל של יותר מ-70% - מזה של גברים.
ניתוח תוכני הפניות של נשים מלמד על הנסיבות המרכזיות שהובילו אותן לפנות לעזרה:
29% מהפניות של נשים התקבלו על רקע מצוקה נפשית חריפה, כאב נפשי ודיכאון (לעומת 40% מפניות גברים באותו נושא). פניות נשים עסקו, בשיעורים גבוהים ביחס לגברים, בהפרעות אכילה ובפגיעה עצמית. זאת, בעוד פניות גברים עסקו בהתמכרויות - בשיעור גבוה משמעותית ביחס לנשים.
27% מפניות הנשים עסקו בבדידות (לעומת 29% מפניות הגברים). מתוך הפניות שעסקו במצב הביטחוני, 66% מהפניות הגיעו מנשים לעומת 34% מגברים. 38% מהפניות העוסקות בחרדה ובטראומה הגיעו מנשים (לעומת 45% מהפניות בנושא שהגיעו מגברים). 67% מפניות המצוקה בנושא פגיעה מינית הגיעו מנשים, לעומת 33% של פניות גברים בנושא. נוסף על כך, נשים מבצעות 83% מהפניות העוסקות באלימות במשפחה, לעומת 17% פניות גברים בנושא זה. עוד עולה מהנתונים כי זקנה והזדקנות הן נושא הגורם לנשים לפנות לתמיכה בשיעור גבוה משמעותית מזה של הגברים (74% לעומת 36%).
ההבדל המשמעותי ביותר בפניות נשים לעומת גברים בא לידי ביטוי בפניות מצוקה סביב מערכות היחסים הבין-אישיות שהן מנהלות. זוגיות תפסה נפח של 62% מפניות נשים (לעומת 38% מפניות גברים באותו נושא). בסוגיות של הורות, הפער גדול אף יותר - 74% מהפניות בנושא הורות הגיעו מנשים, לעומת 26% מגברים. 66% מהפניות של נשים עסקו בקושי סביב מערכות יחסים חברתיות (לעומת 34% מפניות הגברים). נשים, כך עולה מהנתונים, פונות יותר לעזרה לא רק מתוך דאגה לעצמן אלא גם בעקבות דאגה ליקרים לליבן - בעיקר ילדים, בני זוג והורים מבוגרים - ובסוגיות הקשורות לקונפליקטים במערכות היחסים עימם.
הנטייה המוגברת של נשים ביחס לגברים לפנות לעזרה, ונכונותן לקבל תמיכה, מהווה גורם מגן של חוסן. הימנעותם היחסית של גברים מפנייה ללקבלת עזרה, גם בעת מצוקה חריפה, הופכת אותם לעיתים לקבוצת סיכון. תפיסות תרבותיות ומגדריות מסורתיות מקשות על גברים לקבל עזרה, מפני שהיא נתפסת כביטוי לחולשה. כדי לעודד יותר גברים לפנות לעזרה, חשוב לא פחות לפתח שירותי טיפול נגישים וזמינים, שמותאמים לצרכים של גברים ויכולים לעקוף את החסמים המונעים מהם לבקש ולקבל עזרה.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל חלה עלייה בפניות גברים לער"ן ביחס לשגרה, לרבות פניות חיילי סדיר וחיילי מילואים. נראה שלעיתים, על מנת שיותר גברים יחושו בנוח לפנות לעזרה, דרושה להם סיבה הנתפסת בעיניהם כלגיטימית - כמו מלחמה. בהקשר הזה, המלחמה, כמו הקורונה לפניה, הוציאה את המצוקה הנפשית מהארון וגרמה ליותר אנשים לפנות לסיוע.
עם זאת, גם בקרב נשים לא הגענו למנוחה ולנחלה. כנגד אותן מאות אלפי נשים שהיו חזקות ברגעים חלשים ופנו לער"ן לקבלת עזרה, נמצאות הרבה יותר נשים אחרות, השרויות ברגע זה ממש במצוקה גדולה. בין שמדובר במצוקה תוך-אישית הקשורה לכאב נפשי, לדיכאון או לחרדה, ובין שמדובר במצוקה בין-אישית של קושי ומשבר סביב מערכות יחסים משמעותיות, הדרך להקלה עוברת דרך שיחה אנושית פשוטה ורגישה. על קווי ער"ן ומעבר למסך המחשב אין צורך לשמור על תדמית "האישה החזקה" או "אם השנה", אפשר להיות מי שאנחנו - על כל החששות, האכזבות, הציפיות והחלומות. אפשר להישיר מבט למערכות היחסים שאנחנו מנהלות, לאתגרי ההורות ולדילמות מעולם העבודה. אפשר לחשוף את הצורך בקירבה, להפיג את הבדידות ולזכות בהקשבה ובתמיכה.
על מנת לטפח ולשמר רווחה נפשית, לא מספיק רק למנוע הישנות של מצוקה רגשית או להתמודד נכון עימה, אלא יש לסגל לעצמנו גישה מיטבית. מיטביות פירושה לא רק היעדר מצוקה, אלא מימוש עצמי המכוון למתן מענה לצרכים הרגשיים שלנו וחתירה נחושה לקראת התפתחות ותחושת משמעות. נשים בעלות רווחה נפשית גבוהה חשות שביעות רצון וסיפוק בחייהן. גישתן חיובית, והן נוטות להקרין זאת על סביבתן. לעומתן, נשים בעלות רווחה נפשית נמוכה מתמודדות לרוב עם מצוקה רגשית שעלולה להוות מכשול למערכות היחסים שהן מנהלות ולביצוע משימות יומיומיות בתחומי הקריירה, המשפחה והחברה. רווחה נפשית נמוכה פוגעת משמעותית בשמחת החיים ובתחושת המסוגלות שלנו. בדומה לבריאות הפיזית, גם רווחה נפשית היא חיונית לחיים מספקים ומאושרים. בעזרת תמיכה וסיוע מתאימים, יש ביכולתנו לחולל שינוי של ממש ולחיות את החיים שכולנו ראויות להם.
הכותבת היא היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, ראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל ומחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי", בהוצאת מטר