רס"ב שלומי חתואל הגיע הבוקר (שלישי) כשוטר לזירת פגיעת הרקטה בקריית שמונה, אלא שמשהתקרבו הכוחות אל הבית - זיהה עשן יוצא מהחלון של בית הוריו, בו גדל. "הייתי רגוע כי ידעתי שהם לא בבית, אבל כשנכנסתי פנימה הייתה לי תחושה קשה", סיפר. "זה הבית שבו גדלתי ובו חיים הוריי, קשה לראות את ההרס בבית שבו הייתה כל הילדות שלי וכל הזכרונות המשפחתיים", הוסיף שלומי, שהיה גם זה שעדכן את הוריו אודות האירוע.
עוד סיפר שלומי כי במסגרת תפקידו, ההגעה לזירות לאחר אזעקה הינה שגרה, אולם הפעם התחושות היו מורכבות. "כשהייתי ילד נפלה קטיושה ליד הבית, אבל אז הפגיעה הייתה מרסיסים", סיפר. "היום זו פגיעה רצינית. הסיירים שהיו איתי מכירים את ההורים שלי ואת הבית חיזקו ותמכו בי. אחרי הכל זאת העבודה שלי עכשיו כשוטר באזור".
אמו של שלומי, שולה חתואל, תכננה להגיע הבוקר לביתה - לראשונה מאז שנאלצה לעזוב את העיר. אולם, ברגע האחרון, החליטה להישאר במלון בירושלים בו היא משתכנת יחד עם בעלה. "הייתה לי בבוקר הרגשה לא טובה, שלא צריך לנסוע, ואמרתי לבעלי שנישאר במלון בירושלים", סיפרה. "הוא התעקש אבל הצלחתי לשכנע אותו להישאר", הוסיפה אודות תחושת הבטן שייתכן והצילה את חייה, כשכעבור שעות בודדות קיבלה את השיחה הקשה מבנה על הרס ביתם. "הוא שלח לנו תמונות של הדירה ההרוסה", אמרה. "קשה לראות אותה במצב הזה, אבל אני מתנחמת שאין נפגעים בירי על העיר היום. היה לנו מזל גדול שלא הגענו".
שולה הגיעה לקרית שמונה עם משפחתה כשהיתה ילדה, לפני 61 שנים, ומאז מעולם לא עזבה. היא נישאה בה, הקימה משפחה וגידלה שבעה ילדים. עד המלחמה הנוכחית. "ביום שאמרו שמתפנים, זרקתי כמה בגדים בתיק וברחנו. יש במלון משפחות נוספות מהעיר, והמצב הנפשי של כולם קשה. לא קל להיות מפונה מהבית שלך. אנשים חסרי אונים, קמים בבוקר בדכאון. זהו, כבר אין לנו כוח", הוסיפה.
שלומי חתואל משרת במשטרה כבר 29 שנים, כשבתחנת המשטרה בקריית שמונה הוא משרת כבלש. את ביתו הקים במושב כפר יובל הסמוך, בו הוא חי עם אשתו וארבע בנותיהם, כשבמלחמה השישה התפנו לבית מלון בקיבוץ אילת השחר. הם חיים בחדר אחד, זוג הורים וארבע בנות. "זו מציאות חיים לא פשוטה, עברנו מחיי רווחה בבית לתוך דירה של 20 מטרים רבועים", סיפר שלומי על הקושי הנלווה לתקופה. "ימי הלימודים של הבנות קצרים, אבל אנחנו מבינים שזאת תקופה שצריך לעבור ולא מתלוננים, רק רוצים שהחיילים יחזרו הביתה בשלום".
עוד סיפר כי לפני חודשיים, נהרגו במושב ברק איילון ואמו מירה מפגיעת טיל נ"ט בביתם. "ברק היה חבר שלי", אמר שלומי. "המצב במושב קשה, אני לא מגיע לבית שלנו, אבל גם בקרית שמונה עצוב, העיר ריקה. לא רואים אנשים ברחובות".