נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה תביעה נגד בית החולים שיבא ומשרד הבריאות בבית הדין האזורי לעבודה שבתל אביב (בת ים) - כך נודע היום (שלישי) לוואלה!. התביעה הוגשה בטענה שבית החולים הפלה אישה בהליך קבלה למשרה בשל מוגבלותה.
התביעה, על סך 70 אלף שקלים, הוגשה בשמה של ריקי פוקסמן, בת 29 מבני ברק, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה מאונ' בר אילן ובעלת תעודת הוראה, החיה עם שיתוק מוחין ומתניידת עם כיסא גלגלים חשמלי.
מכתב התביעה עולה כי פוקסמן הגישה קורות חיים, ככלל בוגרי התואר, למשרה כמדריכת טיפולית ביחידה לטיפול יום במערך הפרעות אכילה בבית החולים שיבא. היא נדרשה לבחור את המסלול שבו היא מעוניינת - זאת בהתאם לאילוצים שונים. פוקסמן, ששומרת שבת, בחרה באופציית טיפול היום, שדורשת לעבוד בימים א'-ה'.
עוד באותו היום, כך עולה, השיבה פוקסמן וביקשה לוודא כי מקום העבודה אכן נגיש לאנשים עם מוגבלות. אולם בשיבא, שהתעכבו עם תשובתם, השיבו כי הם מתנצלים על זמן המענה הארוך, והבהירו שעשו בדיקות האם ניתן להנגיש את מקום העבודה לאדם המתנייד בכיסא גלגלים ולרווח אותו - אך לצערם אין להם תשובה חיובית בנושא. "בשל אילוצי מקום של בית החולים, לא יהיה כל כך נוח", כתבו במייל.
פוקסמן התעקשה ושאלה את בית החולים האם בעקבות תשובתם, אין סיבה שתגיע לראיון עבודה - ובתגובה נענתה שאם תרצה לעבוד במשמרות לילה וסופ"שים ניתן יהיה לקבוע עבורה ראיון. זאת למרות שהם יודעים, כפי שציינה בעבר, שהמשרה לא רלוונטית עבורה בשל שמירת השבת והלילות.
"הרגשתי ביזיון וזלזול, עברו בי תחושות של כעס ויחד עם זאת כאב עצום עם התשובה של בית החולים", סיפרה פוקסמן לוואלה!. לאחר שפנתה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות גילתה פוקסמן כי מקום העבודה חייב בהנגשה, ולכן, חזרה לשיבא והתעקשה על משרת היום. אולם, בבית החולים השיבו כי משום שלא ענתה למייל, לא ניתן לקיים את הראיון, חזרו על תשובתם שלא ניתן להנגיש את המקום ובכל מקרה, בינתיים התקנים התמלאו במחלקת האשפוז.
בניסיונות להגיע לפשרה, קיימו עורכת דין מטעם הנציבות וד"ר עדי חנוך לוי, מנהלת מערך הפרעות האכילה בבית החולים שיחה טלפונית. בשיחה, חזרה ד"ר לוי על הטענה שהחדר אינו נגיש ואף הוסיפה טענה חדשה. לדבריה, התפקיד שאליו ניסתה פוקסמן להתמיין דורש ליווי של מטופלים לטיפולים שונים, ליווי זה לפעמים כרוך ברדיפה אחרי מטופלים ולכן, בעקבות מוגבלותה - הם עומדים על כך שפוקסמן אינה מתאימה.
"הדבר שהכי כואב עבורי הוא שעברתי התמחות בשנה השלישית בבית החולים שיבא, חשבתי כי אולי שם אפתח לי את הדרך לעולם הטיפולי, מקום שאהבתי ואני אוהבת מאוד, אבל דווקא שם קיבלתי את הברקס", כעסה פוקסמן. "הם היו מתחת לכל ביקורת, זה לא יכול לעלות על הדעת ההתנהגות שלהם, אני לא אוותר ואלך עם זה עד הסוף כדי שכולם יבינו שאנשים עם מוגבלות יכולים לעבוד בהמון עבודות ולהשתלב בכלכלה הישראלית".
לצערה של פוקסמן זה לא המקום הראשון שפוסל אותה על רקע המוגבלות שלה. "זה תמיד נעשה בצורה יפה ומזמנים אותי לראיון ואז ממציאים לי איזה תירוץ כלשהו ובסופו של דבר אני לא מתקבלת. כאן זה היה חד וחלק. אפילו לראות אותי הם לא ראו, עד כמה אפשר להיות אטומים. אנחנו נמצאים במצב מלחמה, יש אלפי פצועים ונכים חדשים בישראל ואם בתי החולים של המדינה שמים לנו רגליים, אז מה יגידו בעסקים השונים? הדלתות נסגרות בפניי אחת אחרי השנייה, אבל אני לא אוותר".
בכתב התביעה לבית המשפט, ציינו בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כי בית החולים שיבא לא עומד בתנאי הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלות, שדורש לפחות 5% ייצוג נכון לשנת 2023 - בית החולים עומד ברף הנמוך של העסקת עובדים עם מוגבלות, עם נתון של פחות מ-3% ייצוג. עוד ציינו כי בשיבא לא עומדים בתנאי זה כבר 5 שנים ברציפות. כמו כן, גם במשרד הבריאות לא עומדים בתנאים ונמצאים ברף הבינוני, על פחות מ-5% ייצוג.
סיבוב קצר בחנות רהיטים וקצת רצון טוב היו מספיקים
"זה אחד התיקים החמורים בהם נתקלתי באפליה בתעסוקה", אמרה עו"ד סיגלית פורת-גורנשטיין, ממונה על תביעות תעסוקה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. "בית חולים ממשלתי, שכבר שנים לא עומד בדרישות החוק לחובת ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות, והנה מתדפקת על דלתו בחורה אמיצה עם מוגבלות, שזקפה קומה, סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובסך הכל ביקשה לעבוד במשרה שתואמת את כישוריה, ניסיונה והשכלתה. בית החולים היה צריך להנגיש את מקום העבודה ולבצע כמה התאמות בסיסיות. סיבוב קצר בחנות רהיטים וקצת רצון טוב כנראה שהיו מספיקים".
"איזה מסר מועבר כאן לציבור על ידי שיבא ומשרד הבריאות? שאדם עם מוגבלות לא יוכל להתקבל לעבודה כי הוא או היא מתניידים בכיסא גלגלים? ומה אם היה מדובר בחייל או חיילת שנפצעו במלחמה? העובדה כי מדובר במדינה כמעסיקה, מדגישה את החשיבות והרגישות של התיק הנ"ל", הוסיפה פורת-גורנשטיין.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל, מסר: "תעסוקת אנשים עם מוגבלות היא נושא חשוב מאין כמותו וכלי מרכזי בדרך לשילוב מלא בחברה ובמשק של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות. מעבר לכך, זוהי גם חובה חקוקה - שצריך לפעול לקיים אותה, ולא רק להודות שיש בה צדק. בכוונתנו, בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, להמשיך לפעול בהתאם לסמכותנו במטרה לאכוף את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, גם בנושא זה".
תגובת בית החולים שיבא
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר: "מעצם היותנו, אנו מעודדים השתלבות של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה בכלל ובמרכז הרפואי שיבא בפרט. כחלק מתפיסה זו, מועסקים במרכז הרפואי שיבא עובדים עם מוגבלויות. על מנת להרחיב מודל העסקה זה, אנו מפעילים פרויקט ייחודי שמשלב צעירים עם מוגבלות במגוון רחב של תפקידים".
"על מנת שהשילוב יהיה המיטבי והנכון לטווח זמן ארוך, הן עבור המועמד והן עבור הארגון, אנו מציעים את התפקידים המתאימים בהלימה להשכלה, ניסיון וכישורי המועמד/ת. כך היה גם במקרה זה", הוסיפו.
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה.