כוחות הצבא שמתמרנים ברצועת עזה עצרו בשבוע האחרון מחבלי חמאס נוספים שלקחו חלק במתקפת הטרור של הארגון ב-7 באוקטובר, והעבירו אותם לחקירת גורמי ביטחון - כך נודע לוואלה! מפי גורמים בפיקוד הדרום. אחד המחבלים שנעצרו, נכנס לשטח הקיבוץ כפר עזה ביום הטבח והספיק לברוח חזרה לרצועה.
לפי מקורות צבאיים, בידי ישראל מוחזקים לפי שעה בסך הכל כ-230 מחבלי חמאס שחשודים שלקחו חלק בטבח ב-7 באוקטבור. בהם, 50 מחבלים שסיימו את החקירה הראשונית, מוגדרים במערכת הביטחון כ"משתתפי הטבח" והם יועברו לחקירה פלילית לפני הגשת כתב אישום, 140 מחבלים שעדיין בחקירה פנימית של מערכת הביטחון והשאר בשלבים שונים של בדיקות טרם החקירה.
מבין העצורים הללו, כך עולה, יש כ-200 מחבלים שמוגדרים לב"חים (לוחם בלתי חוקי) שמעצרם כבר הוארך פעמיים לאחר חודשיים של מעצר. כאמור, מחבל חמאס שמוגדר לב"ח - לא מוגדר כשבוי מלחמה עם זכויות לפי האמנה הבינלאומית, אלא לוחם לא חוקי שמעניק לו מעמד אחר. אלו עוברים שימוע מנהלי לצורכי מעצר והמשך חקירה.
גורמי צבא מוסמכים סיפרו כי כבר ב-11 באוקטובר נערך דיון חירום בראשות היועצת המשפטית לממשלה עם בכירי מערכת המשפט וגורמי צבא בכירים שעסק בהליך המשפטי נגד הלב"חים שלקחו חלק בטבח ב-7 באוקטובר. בדיון, חלק מהמשתתפים הגדירו את הטיפול במחבלים אלו כ"משפט אייכמן של הדור שלנו", עוד טענו שם כי "מדובר באירוע שהוא הרבה מעבר למשפט פלילי נקודתי. זה לא רוצח. אלו מחבלים שביצעו פעולה מעבר לרצח".
הדיון הסתיים ללא הכרעה ומאז טרם התקבלה החלטה על אופן הטיפול המשפטי: האם הם יועמדו לדין תחת כתב אישום פרטני או כתבי אישום מאוחדים מכוח דיני השותפות. כמו כן, עלתה השאלה על מי תוטל המשימה, על מערכת המשפט הצבאית או האזרחית.
ברקע, כבר נערמת ביקורת בתוך המערכת הביטחונית בטענה לגרירת רגליים וחוסר מוכנות של המערכת הצבאית בכוח אדם, לוגיסטיקה, וטיפול בבירוקרטיה לתרחיש ששבו תוטל המשימה על צה"ל בתמיכת פרקליטות המדינה. חשוב לציין, כי פרקליטות המדינה פנתה למשרד האוצר לגבי תקציב לסוגיה זו אך כאמור, בצה"ל עדיין לא נערכים לתרחיש שידרוש מאות בעלי תפקידים והקמת בתי דין מתאימים במידת הצורך.
לפי גורמים צבאיים, הדילמה עדיין קיימת בגלל מורכבויות מדיניות - בהן, עסקת חטופים. בשלב זה, החקירה הפלילית מנוהלת על ידי משטרת ישראל בליווי של פרקליטות המדינה וסיוע של צה"ל.
הצבא מהווה חלק מהליך החקירה כי יש לו משקל משמעותי ביכולת לבסס הרשעה נגד אותם מחבלים. חלק משמעותי מאוד מחומרי הראיות נגדם נמצא במצלמות הראש של המחבלים, בעדויות של חיילים, ובחומרים שנתפסו במהלך התמרון - עשרות אלפי קבצי מדיה ודיגיטל, ומאות עדויות שנמסרו בחודשים האחרונים.
בדובר צה"ל הגיבו לדברים: "האירועים נחקרים בשיתוף פעולה הדוק של כלל גורמי הביטחון, ובהם צה"ל. הטיפול באירועים הוא בהובלת פרקליטות המדינה, בשיתוף כלל גופי הביטחון ובפיקוח היועצת המשפטית לממשלה. גורמי צה"ל מסייעים למשטרה בכל הנדרש, בפרט בכל הקשור להעברת ראיות נגד המחבלים המצויות ביחידות צה"ל. כפי שהודגש, מערכת המשפט הישראלית בכללותה, והפרקליטות הצבאית בתוכה, מגויסת למשימה הלאומית שעניינה מיצוי הדין עם המחבלים".
גורם צבאי רשמי ומוסמך, הוסיף כי "עד כה טיפלה הפרקליטות הצבאית בהוצאתם של אלפי צווי כליאה זמניים לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תוך שהוצאו אלפי צווי כליאה זמניים ומאות צווי כליאה קבועים. בנוסף, טיפלה התביעה הצבאית במאות עצורים מנהליים ופליליים באזור יהודה ושומרון שנעצרו מפרוץ המלחמה בחשד לביצוע עבירות ביטחוניות מסוגים שונים (הסתה, פח"ע, מעורבות בהתארגנות אסורה וכיו"ב).