לקראת פרסום מסקנות ועדת החקירה לאסון מירון מחר (רביעי), משתפים בני משפחות ההורגים בציפייה הדרוכה שלהם, ברצונם לוודא כי אסון כזה לא יקרה יותר, ובקושי להמשיך הלאה לאחר האובדן. על עיתוי פרסום המסקנות בתקופה של המלחמה, הם אומרים בתקווה: "לא תאפיל על מסקנות הוועדה".
הרב אביגדור חיות, שאיבד את בנו ידידיה באסון, אמר: "הציפייה שלנו היא שתהיה משמעות למסקנות שיפורסמו מחר. שיהיו לזה תוצאות. אני יודע שממרחק של זמן, האסון נראה אחרת, במיוחד כי המדינה שלנו חוותה וחווה דברים קשים מאוד מאז אבל כידוע כל אדם שעבר טרגדיה או אסון גדול, אף אם הרכבת המשיכה הלאה, הוא עדיין תקוע בתחנה שלו. אנחנו מתמודדים עם האסון כל יום, והרצון שלנו, שאחרי אירוע כה גדול ומשמעותי עם 45 הרוגים, המסקנות של הוועדה יעשו סדר אחת ולתמיד סביב ההילולה ובהר מירון בכלל, אחרת מה התועלת?
"מההתחלה, דרשנו את הוועדה הזאת לא כדי לחפש אשמים או לא כדי לערוף ראשים. גם כשניצב שמעון לביא התפטר מתפקידו במשטרה - זה לא הפך אותנו לרגועים יותר. היה ויש כאן אדם שכשל, שיעשה לעצמו את החשבון נפש שלו. לי באופן אישי לא יעזור אם יהיו כאן השלכות אישיות. אנחנו רוצים לוודא דבר אחד: שאף אדם לא יתמודד יותר עם מחירים כאלה של חיי אדם או עם מציאות שאיתה אני ומשפחתי מתמודדים יום יום, שעה שעה".
שי צרפתי, בנו של משה, אב לארבעה שנספה באסון בגיל 65 אמר: "זה אסון לאומי ואסון פרטי ומוות הכי מיותר שיש. זה אסון שאסור לנו כמדינה בשום אופן שיקרה לאף משפחה. אנחנו דרוכים מאוד לקראת פרסום מסקנות הוועדה. מאז האסון הייתה לנו תחושה שאף אחד לא סיפק לנו תשובות או לקח אחריות אמיתית ואנחנו רוצים לדעת מחר מי אחראי, בעיקר כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד.
"יש לנו רצון גדול מאוד לדעת איך ומה היה אפשר למנוע, למרות ששום דבר מהתשובות האלה לא יחזירו לנו את אבא. ראינו בוועדה הזאת שנלחמנו על הקמתה, תקווה מאוד גדול כמי שנועדה לתת תשובות לאסון הכי גדול שקרה במדינה שלנו. אין ספק שמאז 7 באוקטובר הוכח שיש אסונות גדולים יותר אבל אני לא חושב שזה יכניס את מסקנות הוועדה לאפלה או יגרום לכך שלא יישמו אותן".