אזרח תאילנדי כבן 30, עובד מטע אפרסקים במושב מרגליות, נהרג היום מירי נ"ט לעבר היישוב. שבעה נוספים נפצעו, מהם 2 באורח קשה, ארבעה במצב בינוני ואחד במצב קל. כל הפצועים סובלים מפגיעת רסיסים, וחלקם פונו לבתי החולים רמב"ם, זיו ובלינסון במסוקי מד"א וחיל האוויר. הנפגעים עבדו במטע ונפגעו מירי טיל נ"ט.
זו לא הפעם הראשונה שמחבלי חיזבאללה יורים לעבר חקלאים. לפני שלושה חודשים נהרג החקלאי אייל אוזן, בן 54 מגשר הזיו, בשעה שהיה במטע התפוחים שלו ליד הישוב מתת. פעמים רבות נורו טילי נ"ט ללולים במושבים סמוכי הגבול, בשעה שעבדו בתוכם ורק בנס מקרים אלו הסתיימו ללא נפגעים, אבל גרמו לנזקים כבדים מאד בלולים. מאז שהחלה המלחמה בצפון נהרגו אזרחים נוספים - שלום עבודי מטבריה, עובד חברת חשמל שעבד במושב דובב, מאיר מויאל נהג מיכלית מים, תושב קרית שמונה, מופיד אלזיר, פועל בניין מאבו סנאן שעבד במושב שתולה, מירה איילון ובנה ברק שנהרגו מפגיעת טיל נט בבית המשפחה בכפר יובל.
"עובדי החקלאות הזרים, אזרחי תאילנד - ממשיכים להיות מופקרים במלחמה", אמרה ד"ר יהל קורלנדר מהמכללה האקדמית תל חי, מומחית לנושא העובדים מתאילנד. "מותו של העובד ופציעתם של רבים אחרים היום במרגליות הייתה אסון ידוע מראש. שוב נראה כי עובדי החקלאות הישראלים והזרים ממשיכים להיות בשר התותחים של החקלאות הישראלית. לצבא אין שום מידע על כמה עובדים מתאילנד נמצאים בישובים שפונו, אין אף אחד שמוודא שהם מקבלים מיגון ומידע מהימן על המצב מלבד ארגוני החברה האזרחית", קובעת. ד"ר קורלדנר מבקשת להזכיר כי שמונה חטופים תאילנדים עדין מוחזקים בשבי חמאס.
"למרות האסון שקרה היום, גם מחר חקלאים יצאו לעבוד במטעי המושב", כך אמר יוני יעקובי, חקלאי ממרגליות שמאז תחילת המלחמה משרת בכיתת הכוננות של המושב. יעקובי אמר ש"לחקלאים אין ברירה- אם לא נמות מירי, נמות כי לא יהיה לנו ממה לחיות. אין לנו ברירה אלא לסכן את החיים ולצאת לעבוד, למרות החשש כי ירו עלינו, כמו שקרה היום".
יעקובי טוען כי "למרות המצב שבו ישובי הגדר נמצאים בו, לא נקבע שום מתווה של סיוע או של פיצויים. אם אי אפשר לעבוד בלולים או לעבד את המטעים, שהממשלה תגיד לנו לא להסתכן ושנפוצה על כך שנמנע מאיתנו לעבוד ולהתפרנס. אבל כנראה שזה לא מעניין את הממשלה, אף אחד לא מגיע אלינו לדבר איתנו, כולם רועדים מפחד. שיבטיחו שיעזרו לנו, אבל אין מי שיגיד את זה. רק אומרים: 'נבדוק, אולי נעזור, נראה מה יהיה'. זרקו את סבא וסבתא שלנו להקים מושב על הגבול ועכשיו מתעלמים מאיתנו. אני מרגיש שנטשו אותנו".
יעקובי דיבר בשעה שעשה את דרכו לקרית שמונה כדי להיפגש שם עם נציגי מס רכוש ולהציג בפניהם את מכוניתו של אביו שחלונותיה נופצו בירי על המושב.
על השדה בו נפל היום טיל הנ"ט זה צופה הכפר הלבנוני מרכבא. יעקובי אמר שמחבלי החיזבאללה צופים עליהם כל הזמן והם חשופים במטעים ובתוך המושב. "איזה ברירה יש לי? את המטעים צריך לרסס, לגזום, לעבד. את התרנגולות צריך להאכיל ולהשקות ולאסוף את הביצים. בלולים הגענו למצב שאנחנו על סף הרווחיות. מפחדים לבוא אלינו כדי לקחת את הביצים לשיווק", אמר.
יחד עם יעקובי גם אשתו נשארה במושב. שני בניהם משרתים בצבא - בסדיר ובמילואים ובתם מתגוררת מאז תחילת המלחמה באיזור טבריה. "נעבור את התקופה הקשה הזאת, אבל עד אז אנחנו רוצים להרגיש שהממשלה איתנו, אבל במעשים ולא בדיבורים. שלחתם אותנו לשמור על הגבול, אז תנו לנו רשת ביטחון, תראו לנו שאנחנו לא לבד, מספיק עם ההבטחות וההצגות. מזל שיש את צה"ל שנמצא כאן איתנו. בפני החיילים והמפקדים אני מסיר את הכובע ועליהם אני סומך, אבל על הממשלה אני לא סומך יותר, הפסקנו לעניין אותם. אני קורא להם- 'תצילו את מרגליות'".