מאז השבת השחורה, ארגון זק"א תל אביב מוצף בפניות של גורמים מקצועיים בתחום בריאות הנפש, המבקשים לתת סיוע לנפשם של המתנדבים שחוו את זוועות 7 באוקטובר, במסגרת תוכניות התערבות מגוונות.
נכון יהיה לומר שמתנדבי זק"א חסינים יותר נפשית. ניסיון השגרה ואירועי עבר שעימם התמודדו, לצד האמונה בשליחות ובקדושת המשימה, יצרו בגופם מעין חיסון שמונע השפעה של גורמים זרים. רוחם ונפשם אומנו היטב ולמדו להיערך למראות, לריחות ולמצבים קשים למיניהם.
כמעט כל מתנדב שנשאל אם יחפוץ במפגש עם פסיכולוג או עובד סוציאלי, ישיב בשלילה - כי הוא "גבר", "מתנדב ותיק" ובעל ניסיון ששום דבר לא משפיע עליו, ועוד כהנה וכהנה תגובות ספונטניות, שיש להן מכנה משותף אחד: הדחקת הסבל.
מתנדבי זק"א שפעלו בשטח ועוד יותר, כמו אלו שבארגוננו, שהתמודדו עם ליבת הזוועות בתהליכי הזיהוי וההכנה לקבורה במחנה שורה ובמכון הלאומי לרפואה משפטית, הם יותר מ"מגיבים ראשונים" החשופים למראות טראומטיים. הם טובלים ידיהם בדם, חוקרים את הזוועה ומזהים כל בדל אכזריות המוטבעת בחלל שלפניהם, ועם זה הם הולכים הביתה בסופו של יום.
המערכה האחרונה היא לא עוד אירוע. גם אני חוויתי כמעט הכל: במסגרת שירותי בצה"ל בזיהוי חללים, בהיותי איש זק"א זה יותר משני עשורים, בתפקידי כיועץ למנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית ובתחום עבודתי בחברה קדישא הגדולה בעולם, "חברה קדישא תל אביב יפו והמחוז". השתתפתי באסונות, במלחמות, בפיגועים ובכל מקרה מוות בלתי טבעי. אבל את מה ראינו כאן, לא העלינו בדעתנו, גם לא בתרגילים ובתרחישי הייחוס.
המסקנה המקצועית היא אחת: בחשיפה האחרונה עמדנו כולנו בסיכון גבוה יותר לפגיעה בהפרעות טראומה, חרדה, תשישות והפרעות נלוות אחרות, שחלקן עלולות להתפרץ בשלבים מאוחרים יותר, אם באופן חד-פעמי ואם באופן כרוני. לעיתים ההשפעה מורגשת יותר בקרב המשפחה, הסביבה הקרובה והחברים, והמתנדב עצמו אינו חש בכך באופן מיידי, אך עלול לפתח סימפטומים פוסט-טראומטיים מתמשכים שהטיפול בהם יהיה מורכב בהרבה.
ואם היינו זקוקים להוכחה לכך, היא לא איחרה לבוא. בארגון התקבלו פניות של בני משפחה, כמו אשת מתנדב שהתלוננה כי בעלה צועק בלילות, אינו מרוכז וקצר רוח. אמו של מתנדב אחר סיפרה כי בנה בתהליך הסתגרות, קם רק בשעות הצהריים ולא יוצא מהמיטה. ויש גם דיווחים על הידרדרות בריאותית מדאיגה, כמו בעיות לב, תסמיני דיכאון וירידה בתפקוד.
לשם כך יצרנו סל של תוכניות התערבות וסדנאות קבוצתיות באווירה חברתית, צעד שהקל על המתנדבים להשתתף בהן, הודות לאופן הצגתן כפעילויות להווי חברתי ולגיבוש המתנדבים. הצענו, בסיוע משרד הבריאות וארגונים אחרים, טיפולים מגוונים - החל במפגשים פרונטליים עם איש מקצוע, דרך מעגלי שיח ודיקור סיני וכלה בטיפולים הומאופטיים טבעיים. נוסף על כך, קיימנו סדנאות לבנות הזוג של המתנדבים, שנהפכו באחת לשותפות בתהליך הריפוי. כך פתחנו את הלבבות לצורך הטיפול בנפשם של המתנדבים, וגילינו כי גם כאן נכונה הסיסמא: יחד ננצח.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון זק"א תל אביב