רגע לפני רמדאן ואחרי ארבעה חודשי לחימה, מצוקת הכליאה חסרת התקדים בעשורים האחרונים בשירות בתי הסוהר צפויה להחריף יותר. זאת, לאחר שבארגון מנסים כל העת למצות כל פתרון אכלוס לזרם העצורים הביטחוניים והפליליים הבלתי פוסק.
בתגובה לביקורת הציבורית על שחרורם בשבוע שעבר של עשרות עצורים מנהליים פלסטינים, שנעצרו בחודשים האחרונים בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות, טענו בשב"כ ובצה"ל שהנחו על שחרורם כי הדבר נעשה בשל עומס כליאתי ובמטרה לפנות מקומות כליאה עבור עצורים בעלי סיווג ביטחוני חמור יותר. גרסה זו מעוררת תהיה בקרב לא מעט גורמים המעורים בעניין, בהתחשב במספר השיא של כלואים בבתי הכלא. קודם ל-7 באוקטובר, עמד מספר הכלואים בשב"ס על כ-16,500 אסירים ועצורים, פליליים וביטחוניים כאחד. ב-4 החודשים האחרונים התווספו כ-6,000 עצורים חדשים, מרביתם ביטחוניים, מעזה ואיו"ש.
בשב"ס השמישו מאות תאים נוספים, בחלק מהמתקנים, חצרות לטיולים יומיים הוסבו לתאי כליאה עם אוהלים. אפילו חדרים ששימשו קנטינות ונסגרו עם פרוץ המלחמה הוסבו גם הם לתאי כליאה. אם קודם למלחמה בשב"ס נדרשו ליישם את הוראות החוק שטח המחיה שיאפשר לאסירים תנאים אנושיים יותר וזאת בעקבות התערבות בג"ץ, כעת נדרשים בארגון לספק מענה לשטח כליאה והמצב כאמור רק הולך ומחמיר.
האם ישנו אור בקצה המנהרה ונראה בקרוב שינוי במצוקת הכליאה? נראה שבספק רב ובוודאי לא בתקופה הקרובה. תחילה, מצבת כוח האדם של שב"ס דומה לתקופה שלפני המלחמה, זאת על אף הגידול הדרמטי של למעלה משליש במספר הכלואים. בנוסף, כל עתודות הכליאה, ממתקנים ועד לאגפים ותאים לא פעילים הוכשרו והשומשו כבר בחודשים הראשונים מפרוץ המלחמה.
אחד מהפתרונות שהוצעו להפחתת מצוקת הכליאה היה שחרור מסיבי של אסירים פליליים לאחר ריצוי שליש מעונשם. אלא שתהליך זה עשוי להיארך זמן לא קצר, משום שמדובר בפורדצורה מורכבת, בין היתר, בשל בחינה מחודשת של ההחלטה דרך ועדת שחרורים, התנגדויות ככל שיוגשו נגד שחרורם מצד קורבנות עבירה וכמובן הסיווג המדוקדק של האסירים שיקבלו את ההקלה הזאת, להוציא עברייני מין ואלימות חמורה.
לפי גורמים בשב"ס, "יש מאבק למצוא כל תא. אנחנו באתגר כליאתי שבו הוספנו כ-6,000 מקומות, אנחנו בוחנים ונותנים כל הזמן פתרונות יצירתיים ונדרשת פה עבודה כתף לכתף יחד עם כולם".