וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

התושבים לא פונו עקב 'שיקולים ביטחוניים-מבצעים' וסובלים מפגיעה אנושה, כעת הם עותרים לבג"ץ

עודכן לאחרונה: 3.3.2024 / 8:01

למרות טענת פיקוד העורף כי "ניתן להגן על שלומם וביטחונם", תושבי ישובים המרוחקים 5 ק"מ מהגבול עם לבנון סובלים מפגיעות כלכליות ונפשיות, וגורסים כי היה על המדינה לפנותם בעתירה לבג"ץ. "מצב בלתי אפשרי, חיים ללא שגרה הולמת כפליטים בארצם"

בווידאו: צה"ל תקף משגר ממנו בוצעו שיגורים לעבר קריית שמונה/דוצ

בבג"ץ תישמע היום (ראשון) עתירתם של יישובי הצפון הסמוכים לגבול שטרם פונו, בגין מה שהם מכנים "חידלון מרכזי בפעולת הממשלה", תוך שהם מדגישים כי "מצב הדברים בגבולה הצפוני של מדינת ישראל לא השתפר מאז פתיחת המלחמה ואף נמצא בסכנת הידרדרות".

לדבריהם, "מאז אותה שבת ארורה, הפך המחדל הביטחוני המערכתי לחידלון ממשלתי בתחומים שונים בעיקר במישור האזרחי". הם מזכירים כי, "משפחות רבות מאותן יישובים נטשו את בתיהם בלית ברירה ובעצב גדול כבר ב-7 באוקטובר, בהמלצת ראשי המועצות ובתמיכתם של גורמי צבא. אך גם אלה שהתפנו - ובוודאי אלה שנותרו בבתיהם - לא זוכים לסיוע כלשהו מהמדינה. תושבי ותושבות יישובים אלו עומדים מול מצב בלתי אפשרי תקופה אורכה בה התנאים אינם מאפשרים שגרת חיים הולמת, וכתוצאה מכך, פגיעה רגשית, נפשית וכלכלית אנושה, בעודם מנסים לחיות כפליטים בארצם". הרכב השופטים נעם סולברג, אלכס שטיין ורות רונן ידון בעתירה.

חסימת צירים בגבול לבנון, 3 במרץ 2024. יואב איתיאל, מערכת וואלה!
"מאז אותה שבת ארורה, הפך המחדל הביטחוני המערכתי לחידלון ממשלתי"./מערכת וואלה!, יואב איתיאל

את העתירה הגישו הוועדים המקומיים של 14 ישובים בקו העימות בצפון ועוד עשרות תושבים, באמצעות עו"ד הרן רייכמן ועו"ד אפרת לופו מהקליניקות המשפטיות בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. הם עותרים כנגד ממשלת ישראל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שרי הביטחון, האוצר והפנים ונגד רח"ל - רשות החירום הלאומית. בין הישובים העותרים הישוב מנות בו התפנו עצמאית 300 מתוך 600 התושבים, עבדון, מצפה הילה, פסוטה, חורפיש, מועצה אזורית גליל עליון בה 14 מתוך 22 הישובים שבקו העימות פונו ו-8 אחרים נותרו ללא מענה, קיבוץ גשר הזיו שבמועצה האזורית מטה אשר, ריחאניה, עלמה וכרם בן זמרה במועצה האזורית מרום הגליל.

"אכן, קביעתו של כל גבול היא שרירותית במידה זו או אחרת", מודה המדינה בתשובתה לבג"ץ, אך טוענת כי, "נכון לעת הזו, הגורמים המוסמכים בצה"ל סבורים כי אין הצדקה ביטחונית או מבצעית לפינויים של יישובים נוספים במרחק העולה על 3.5 ק"מ מגבול לבנון". עוד הוסיפה המדינה בתשובתה, "ניתן להגן על שלומם וביטחונם של התושבים במרחב זה, אף אם יישארו במקום מושבם, תוך שמירה על מדיניות והנחיות פיקוד העורף". לפיכך, בעת הזו, "צה"ל לא המליץ בפני שר הביטחון על פינויים של יישובים אלה משיקולים מבצעיים, ובהתאם גם שר הביטחון לא החליט על פינויים". תגובת המדינה מגובה בתצהיר של תא"ל במיל אלון פרידמן, מפקד מרכז העורף בפיקוד הצפון.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא
תת אלוף (מיל.) אלון פרידמן בחמ״ל של שלומי, 3 במרץ 2024. יואב איתיאל, מערכת וואלה!
"גורמים בצה"ל סבורים שאין הצדקה לפינוי היישובים". תת אלוף (מיל.) אלון פרידמן בחמ״ל של שלומי/מערכת וואלה!, יואב איתיאל

המדינה טוענת כי הגורמים המקצועיים בפיקוד העורף בדקו את המיגון ביישובים שהגישו את העתירה ועולה כי למרבית התושבים ישנו מענה מיגוני - ממ"דים, מקלטים ציבוריים כשירים, ומקלטים פרטיים משותפים שנותנים מענה לתושבים. "המשאבים הכספיים הנתונים בידי המדינה מוגבלים מעצם טיבם", הוסיפה המדינה בשולי הדברים, "בהתאם לכך, מוגבלת גם היכולת של המדינה ליתן מענה כלכלי לכל התושבים שנפגעו ממלחמת 'חרבות ברזל'. עובדה זו מחייבת תיעדוף של כספי הסיוע הציבורי לאזרחים שנפגעו מהמלחמה, לתחומים הדחופים ביותר הדורשים מענה מיידי".

בגזרה הצפונית, המדינה כן החליטה לפנות ישובים במרחק עד 3.5 ק"מ מגבול לבנון וזאת על בסיס ההערכות הביטחוניות-מבצעיות של צה"ל. 42 ישובים והעיר קריית שמונה עונים על ההגדרה הזו. הממשלה הסמיכה את שר הביטחון להורות על פינוי היישובים במרחק עד 5 ק"מ מגבול לבנון, על פי שיקוליו המבצעיים. בהתאם להערכות ביטחוניות והצרכים המבצעיים, החליט השר גלנט להורות על פינוי היישובים הנמצאים במרחק של רק עד 3.5 ק"מ מהגבול ובשלוש פעימות: תחילה פונו היישובים שבמרחב 2-0 ק"מ, בהמשך פונתה העיר קריית שמונה, המרוחקת מעט יותר, ולאחר מכן, פונו היישובים שבמרחב 3.5-2 ק"מ מהגבול.

יישובים במועצות אזוריות בגבול לבנון לפי סטטוס פינוי, 3 במרץ 2024. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אתר רשמי
"יכולתה של המדינה לסייע לכל התושבים שנפגעו ממלחמת חרבות ברזל מוגבלת". מפת יישובים בגבול לבנון לפי סטטוס פינוי/אתר רשמי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

המדינה מסרה לבג"ץ כי ההמלצה הביטחונית-מבצעית של צה"ל לפנות את היישובים, נבעה בעיקרה "מהאיום של חדירת מחבלים משטח לבנון לתוך שטח ישראל במטרה לרצוח או לחטוף אזרחים", "מהאיום הביטחוני של ירי טילי נ"ט מונחה וישיר לעבר יישובי קו המגע והצירים המרכזיים במרחב זה", וכן "מצרכים מבצעיים של צה"ל במרחב".

המדינה מציינת כי טילי נ"ט ו 80-M כלל לא פגעו עד כה בישובים שמעבר לקו ה-3.5 ק"מ. זאת לעומת הישובים המפונים - מבין 43 הישובים שהוחלט על פינויים, טילי נ"ט ו-80-M פגעו ב-40 מהם, רק הקיבוצים צבעון, הגושרים ואילון לא נפגעו. מאז תשובה זו של המדינה לבג"צ, שמונה רקטות נפלו ביום חמישי האחרון אף בשטח קיבוץ אילון.

בתגובת המדינה היא מתייחסת ישירות לאיום יחידת העילית של ארגון הטרור חיזבאללה, שמטרתה לחדור לישראל בעת מלחמה ולכבוש אזורים הסמוכים לגבול בגליל ומסבירה במפורש כי, "המרחב המפונה נועד לאפשר הפעלת אש כבדה במרחב בידה ואיום התקיפה הקרקעית של כוחות רדואן ימומש, וזאת מבלי לסכן את התושבים מחד ולהפריע מאידך לכוחות המתמרנים ביבשה ובאוויר". מתגובת המדינה עולה כי פיקוד הצפון נערך גם למימוש תוכנית התקפית הדורשת מרחבי תנועה להכנסת כוחות מתמרנים בהיקף גדול שלכמה אוגדות. "היישובים המפונים יושבים על צווארי בקבוק ציריים, ופינויים מאפשר חופש פעולה", מסרה המדינה.

כוחות צה"ל בתרגול בגבול הצפון. דובר צה"ל
"הפיקוד עושה כל מאמץ על מנת לצמצם למינימום את הפגיעה בשגרת החיים". פעילת צה,ל סמוך לגבול עם לבנון/דובר צה"ל

המדינה מסבירה כי הוחלט לפנות שלושה ישובים שמרחקם מהגבול עולה במעט על 3.5 ק"מ. את קיבוץ שניר המרוחק 3,640 מטרים מהגבול, הוחלט לפנות "עקב הטופוגרפיה של היישוב מול הר דב, והעובדה שהיישוב מהווה צוואר בקבוק של צירים המשפיע על הפעילות המבצעית במרחב". את מושב גורן המרוחק 3,550 מטים מהגבול, הוחלט לפנות "עקב צורך מבצעי לנוכח התרחישים המבצעיים שעומדים על הפרק, ומכיוון שמכלול היישובים לאורך ציר 899 בין היישוב שלומי לבין צומת סאסא פונו". ואת קיבוץ צבעון המרוחק 3,920 מטרים מהגבול הוחלט לפנות "מאחר שהיישוב יושב על פקק הכביש של נחל בצומת סאסא -חירם, ועלול להפריע לחופש הפעולה המבצעי במרחב זה בתרחישים מבצעיים
רלוונטיים".

המדינה מודה כי למרות כל המאמצים, "לפיקוד הצפון ברור כי גם הכוחות הנייחים פוגעים לא מעט בשגרת החיים במרחב האזרחי. החל מרעם התותחים וקולות הנפץ, ההתראות הנשמעות, או פעילות צבאית אחרת הכוללת שהיית כוחות בתוך היישובים או בסמוך אליהם". למרות האמור לעיל, המדינה סבורה כי "יש הבדל ניכר בין הצורך המבצעי המידתי בפינוי תושבים מבתיהם לבין הקושי בשימור שגרת חיים סדורה. הפיקוד עושה כל מאמץ על מנת לצמצם למינימום את הפגיעה בשגרת החיים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully