גורמים במערכת הביטחון מזהירים מתופעת "הדשדוש" - מצב שבו צה"ל לא מתמרן במהירות ובאופן עצים, ממלא משימות מבצעיות כמו איתור בתי טרור ומערכי תת-קרקע, סריקה והשמדה, וכתוצאה מכך האויב מסוגל להתקרב אל הכוחות ולפגוע בהם באמצעות ירי מנגד או מטעני חבלה. חלק מהגורמים מתחו ביקורת על חוסר קבלת החלטות: "כרגע צה"ל מורח את הזמן ברצועת עזה".
צה"ל העלה את המוכנות וההיערכות לאפשרות של הרחבת התמרון ברצועת עזה בשני מוקדים: גדודי חמאס במחנות המרכז, וגדודי חמאס ברפיח. לפי מקורות באגף המבצעים מתקרב הרגע בו יידרש הרמטכ"ל הרצי הלוי להעביר לדרג המדיני את המלצתו לאפשרויות השונות של תמרון קרקעי. בין השאר ייבחן האם לצאת לתמרון קרקעי למרחב חדש, או להמתין ובינתיים להעמיק את ההישג במרחבים בהם צה"ל פעל עד כה: צפון ומרכז העיר עזה, העיר חאן יונס, מרחב קארארה והעבסאנים.
לפי מקורות בפיקוד הדרום, השאלות סביב המשך התמרון הקרקעי מתחלקות לשני חלקים. הראשון הוא האם בכלל נכון לתמרן לרפיח, חרף הלחץ האמריקאי והמצרי ובעיות לגיטימציה בינלאומית, ומנגד המלצות ברורות של קצינים בכירים בצמרת צה"ל לתמרן בכל מחיר לרפיח כדי לפרק את מסגרת הפיקוד והשליטה של הזרוע הצבאית בחמאס ואת התשתיות שתומכות אותה.
בחלק השני של הדיון קיים חשש מהסתבכות בתמרון הקרקעי. "לא רוצים להרחיב את התמרון לרפיח או למחנות המרכז ותוך כדי להתמודד עם הסכם לשחרור חטופים, שכופה הפוגה בראשית או באמצע התמרון, ובכך מונע תנופה מבצעית קריטית להכרעת חמאס וכניעה של הבכירים", אמר קצין בכיר בשיחה סגורה והוסיף כי "הימים הקרובים יהיו מתוחים. הדרג המדיני והצבאי הבכיר יידרש לבחון את ההתפתחויות במו"מ ולהכריע בשאלות הכבדות. הרעיון הוא לא רק להשתמש בתמרון כמנוף לחץ אלא גם להכריע את גדודי חמאס".
חשוב לציין כי לא כל חברי קבינט המלחמה וחברי פורום המטה הכללי של צה"ל תומכים בתמרון לעבר רפיח.
צה"ל מפעיל בשלב הזה שני צוותי קרב חטיבתיים בצפון הרצועה תחת אוגדה 162 וארבעה צוותי קרב חטיבתיים במרחב חאן יונס תחת אוגדה 98, לא כולל הכוחות שפועלים תחת אוגדת עזה במרחב החיץ ולאורך הגבול הפלסטיני.