אחרי הרג של יותר ממאה מחבלים, אוגדה 162 מנקה את שכונת זייתון שבעיר עזה מטרור. מחבלים רבים כבר נטשו את דירותיהן, את המנהרות ותשתיות הטרור ונמלטו לכיוון דרום. "האוכלוסייה שפגשנו בתחילת הפשיטה על העיר עזה נעה דרומה", מספר סא"ל דניאל אלה מפקד גדוד 52 בראיון מלב שכונת זייתון. "בהתחלה נלחמנו בחוליות קטנות של מחבלים. מאז הקרבות הלכו ודעכו, היום היתה רק היתקלות אחת".
גדוד 52 הוא הגדוד הראשון שחצה את הגדר ב-27 באוקטובר, כשהחל התמרון הקרקעי בפיקוד אוגדה 162. במהלך הלחימה בצפון רצועת עזה, הם פעלו רבות בבית החולים רנתיסי ואיתרו שם את הפיר הראשון שחשף רשת תת קרקעית שלמה מתחת לבית החולים".
למרות שהם נלחמים בעזה ממש מהרגע הראשון, סא"ל אלה מספר כי רוח של לוחמיו לא דעכה ולא במעט. "אנחנו נמצאים בלחימה עצימה כבר קרוב לחמישה חודשים, זה מאתגר. אבל הלוחמים שלנו בשיא כוחם ורוחם, גם ברגעים הקשים, כשמי מהם נפגע. מגיע להם את כל הכבוד שבעולם", מתעקש. "הם מבינים את משמעות הלחימה ומה שהם עושים. בסוף נגמור את רוחו של האויב. אני מקווה שיאפשרו לנו להשלים את המשימה, גם אם נדרש מאיתנו לעלות לצפון ולהשמיד את חיזבאללה. אנחנו מוכנים לזה. רק שיתנו לנו".
בעוד אחרוני המחבלים עוזבים את שכונת זייתון, לגדוד 52 נותר להתמודד בעיקר מול תשתיות הטרור הרבות שנותרו. "אנחנו בשלב טיהור, מרוכזים בהשמדת תשתית המנהור בשכונה", הסביר סא"ל אלה. "המחבלים נסוגים לאחור גם במרחב התת קרקעי, אנחנו בשליטה כמעט מוחלטת במקום שבו אנחנו נמצאים. עד עכשיו פוצצנו הרים של חומר נפץ ביעדי טרור, ובדירות מסתור עם אמצעי לחימה. בנוסף, מצאנו מחשבים שיכולים מאוד לעזור למאמץ המודיעיני".
בתום חודשים ארוכים של לחימה ואין ספור הישגים, מפקד הגדוד מרוצה מהדרך הארוכה שעבר עם לוחמיו, וגם חושב על הבית. "את המשימה שלשמה הגענו לכאן השגנו", קובע בגאווה. "אנחנו עכשיו בישורת האחרונה, נעשה כל מה שידרש מאיתנו. אחת הגיבורות של המשימה הזאת, היא אשתי. גם היא קצינה בצה"ל, היא כרגע לבד עם ילד קטן כשהיא בחודש השביעי להריונה. היא עומדת מאחורי, למרות הקשיים, לא משנה מה".