אלפים הגיעו היום (שני) ללוות בדרכו האחרונה את סמל עוז דניאל, בן 19 מכפר סבא, שנחטף לעזה על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר והוכרז כחלל צה"ל. הלוויתו התקיימה בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. את צידי הדרך מבית המשפחה לבית העלמין, פקדו רבים על מנת לחלוק לו כבוד אחרון עם דגלי ישראל בידיהם.
אימו מירב ספדה לו ושיתפה על הכאב הגדול לצד ההבטחה להתקדם הלאה. "עם היוודא דבר חטיפתך בחרנו להסתכל רק על הצד האופטימי שכן תחסור, האמנו שתחזור בריא ושלם", אמרה אימו מירב. "ביקשתי מכל הרבים והיקרים שתמכו בנו בחודשים האחרונים להיות גם כן באמונה שלמה ובתחושה הזאת כי מבחינתי לא הייתה אופציה אחרת - אתה תחזור. אבל למעשה נודע לנו שנהרגת כבר ביום הראשון של המלחמה. עוזי שלי אני מדמיינת את הכעס שהיה לך בזמן החטיפה. ידעתי לדמיין את המבט שלך, תנועות הגוף שלך. אתה גיבור אמיתי, נלחמת עד הרגע האחרון וזו הסיבה שגרמה לך למות בקרב".
"דאגת שאם יקרה לך משהו אז מה יהיה איתי. ואני רוצה להגיד לך עוזי שלי שתנוח על נשמתך בשלום. אני כואבת ושבורה אבל אל תדאג לנו ילד שלנו אני אהיה חזקה בשבילך, בשביל הדר ובשביל אבא. הנשמה שלך תמיד תהיה איתנו והאור שתמיד הפצת לכל עבר. אני כל כך מתגעגעת אלייך עוז ילד אהוב ויקר שלי. תנוח על משכבך בשלום גיבור שלנו".
אלוף משנה נריה שמואל ישורון נשא דברי פרידה בשם צה"ל:
"מה יש לומר למשפחה שחיכתה כל כך הרבה זמן לבן שלה שעדיין לא שב? אני חושב שאני בעצם כן קצת מכיר אותך או לפחות את בית נגידול שלך שמעיד לא מעט על מי שאתה. מהרגע הראשון שכף רגלי דרכה בבית שלך, נשבתי בקסמה של משפחתך. חתרתם למגע עם האויב עד הסוף המר בדיוק באותה הרוח שינקת מבית הורייך. אני בטוח שהרוח שבה חינכתם את עוז תמעשך להשפיע עוד שנים רבות".
"כנציג צה"ל, וכנציגה של חטיבה 7 שמפקידה וחייליה נלחמים עדיין בשעה זו, אני שולח לכם תנחומים ומתפלל להשבת כל החטופים לחיק משפיותיהם ולהחלמתם של הפצועים".
האבא אמיר ספד וביקש להיות ראויים לגיבורים שנפלו במלחמה. "מתכנסים היום במעמד בלתי נתפס - איבדנו את עוז היקר והאהוב שלנו", אמר אביו אמיר. "אין מילים שיכולות לתאר את הקושי והתחושות. 4 וחצי חודשים של התמודדות בידיעה שאתב חטוף ומאבק אינסופי כדי לייצר אמונה, תקווה וסוף טוב".
"אתמול בשמונה בבוקר מקבלים ידיעה שאינך בין החיים כבר מה-7 באוקטובר. עוז אהוב שלי, תודה על הזכות להיות לצידך 19 שנים. שנים מדהימות עם ילד רגיש אוהב אדם ומכבד מלא בסקרנות ושמחת חיים עם חדוות יצירה בלתי מוסברת. תודה על רגעים קסומים, על גאווה ומשמעות אינסופית שדאגת להעניק לי כאביך. נוח על משכבך בשלום ילדי. שמור עלינו מלמעלה ושלח לנו כוחות להתמודד. גיבורים נפלו ונופלים למען ארצנו היחידה ובמותם ציוו לנו את החיים. בואו ונחליט להיות ראויים להם ינקרא לאיחוד ולא לפילוג לאהבה ולדרך ארץ".
הדר, אחותו התאומה, סיפרה על יום ההולדות המשותף שלהם שמתקרב, ועל המשפחה החדשה שנכנסה בעל כורחה - משפחת החטופים.
"לא יהיה עוד עוז. עוד שבועיים עוז ואני היינו צריכים לחגוג יום הולדת 20 ביחד ובכנות אני לא רואה את עצמי מצליחה שוב לחגוג יום הולדת בלי עוז כי איך אפשר? אבל אני גם מכירה את אח שלי ויודעת שזה לא מה שהוא רוצה שיקרה אז אני מבטיחה לנסות לא רק לכאוב ביום הזה", אמרה הדר.
"בזכות עוז הכרתי משפחה חדשה. משפחה שלא בחרה להיווצר והנה היא נוצרה בכל זאת, משפחות החטופים. אז תודה עוז שבזכותך הכרתי אחים ואחיות שיישארו בחיים שלי גם שלא תהיה כאן. משפחה שנמצאת איתנו כאן לאורך כל הדרך. לאורך כל התקופה עמדנו יחד כמשפחה. המשפחה המורחבת מחזקים ואוהבים אחד את הנשי וכך נמשיך גם בשבילנו וגם בשבילך. בנימה אישית אגיד תודה לכל המשפחה הענקית שמלווה אותנו מההתחלה. עוז נולד לוחם וגרם כם לי להיות כזאת אנחנו נמשיך להילחם עד הסוך שעוז יחזור הביתה וגם כל שאר החטופים".
חברו הקרוב רועי סיפר על עוז, והבטיח כי יזכור אותו לנצח. "הלוואי והיו לי מילים לנסח את זה והיגיון להבין את מה שקורה פה אבל אנסה", אמר עוז. "היום איבדתי אח בתוך המלחמה הזאת אנחנו נלחמים מלחמות קטנות שלנו מאז שאתה חסר יש חור ענק בלב שלי".
"חבר יקר היית כל מה שאתה צריך להיות וזה היה הכל מבחינתי. החיוך המקסים שלך, האבה שלך לאנשים. הרמת אותי עלה רגליים יהראת לי את היופי שבחיים. לנצח אתגעגע לקשר שלנו, לימים הארוכים, לנגינה והג'אם שהיו קודש הקודשים שלנו. המנגינה שלך תהדהד אצלי בראש לנצח".