למרות שהייתה אמורה להגיש הבוקר (שלישי), היועמ"שית גלי בהרב מיארה ביקשה הבוקר הארכה נוספת בהגשת עמדתה בנושא גיוס חרדים. בהרב מיארה נמקה את בקשתה ואמרה כי הטיוטה עדין בתהליך אישורים וכי מדובר "בסוגייה רגישה". כך או כך, היועמ"שית תצטרך להוציא היום את הערמונים מהאש בעבור הממשלה ולהסביר לבג"ץ מדוע תלמידי הישיבות החרדיים לא מתגייסים על אף שהחוק שהסדיר את דחיית השירות שלהם - פקע כבר בחודש יוני האחרון.
זוהי בקשתה השישית של היעמ"שית לדחות את הגשת עמדת ממשלת ישראל בנושא. חלק מבקשות הדחייה היו מוצדקות, שכן המלחמה טרפה את הקלפים והכניסה את ישראל למצב חירום. עם זאת, כוונת הצבא להאריך את שירות החובה ואת שירות המילואים למי שכן משרת מעלה את התהייה האם לא נכון שהממשלה תקבל כבר החלטה בנושא.
בבקשתה האחרונה לדחיית הגשת עמדת הממשלה בנושא כתבה ברהב מיארה: "לפי הנמסר ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון, שאלה זו מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על ידי הגורמים המוסמכים. בשים לב לאופיו של השיח, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה".
לצד העובדה שהוויכוח הציבורי בנושא מעורר אמוציות רבות, שווה להכיר את הנתונים בנושא. לפי הלשכה המרכזית לסטטיקה, החרדים מהווים כ-13% מכלל האוכלוסייה בישראל, זאת בעוד שלפי הנתונים שפורסמו על ידי צה"ל - בגיוס דצמבר האחרון גויסו 188 מתגייסים חרדים בלבד. מהנתונים שפורסמו לגבי שנתוני גיוס מלאים עולה כי בשנת 2020 גויסו 1,193 חרדים לצה"ל, שמהווים 15 אחוזים בלבד מהבנים בוגרי מערכת החינוך החרדית. עם פרוץ המלחמה, נרשם אולם שינוי במידת המוטיבציה בקרב המגזר, שלפי דיווח צה"ל יותר מאלפיים חרדים הביעו רצון להתגייס. זאת, בעוד בפועל גויסו כ-120 גברים חרדים בלבד.
לצד כל האמור, עקב העובדה שלא חל שינוי בעמדות הפוליטיות, היועמ"שית צפויה לבקש שוב דחיה בהגשת עמדת הממשלה שגוררת רגליים בסוגיה הרגישה הזאת. עתה, נותר לראות כיצד בית המשפט העליון לצדק יגיב.
לצד העתירה שהוגשה ע"י התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק ועותרים נוספים. הוגשה עתירה אחרת מצידה של התנועה הדמוקרטית האזרחית שעוסקת בחוקיות תקצוב הישיבות החרדיות, גם לה תצטרך היועמ"שית להגיב מחר.