בשבוע שעבר התקיים משחק הסופרבול, שבו קבוצת קנזס סיטי צ'יפס גברה על סן פרנסיסקו 49' 25:22 בניצחון דרמטי. אני מזהיר מראש שאני לא הולך לדבר כאן על פוטבול. באמת שניסיתי בעבר להבין את חוקי המשחק, אבל התייאשתי אחרי זמן קצר ביותר, ומשחק הכדור האמריקני הצטרף לרשימה מכובדת של ענפי ספורט שאני לא מבין בהם.
השנה, בעבור חלק גדול מצופי המשחק, או אנשים שהיו מודעים לקיומו (כמוני), הסופרבול היה האירוע הזה שבו שיחק בן הזוג של טיילור סוויפט, אחת הזמרות המצליחות בעולם, אם לא המצליחה שבהן. כן, בטור הזה אני אדבר בעיקר על טיילור סוויפט.
סוויפט מרבה להתנייד באמצעות מטוס פרטי, אמצעי תחבורה שלא ידוע בהיותו ידידותי לסביבה. ההתנהלות הזאת זיכתה אותה בכבוד המפוקפק להופיע בראש רשימת הסלבריטאים בעלי טביעת האצבע הפחמנית הגדולה ביותר במשך שנתיים ברצף. בשנת 2022 יוחסו לה פליטות פחמן דו-חמצני (שנקרא לו מעכשיו פשוט פחמן) בהיקף הגדול כמעט פי 1,200 מהיקף הפליטות השנתי של האדם הממוצע.
פליטות הפחמן של סוויפט עלו לאחרונה שוב לכותרות, כשפליטות פחמן בהיקף של 138 טון (במשך שלושה חודשים!) יוחסו לטיסות שהיא מבצעת כדי לבקר את בן זוגה, שחקן הפוטבול טרוויס קלסי. בתקשורת נכתב בביקורת כי מדובר בהיקף פליטות שכדי "לאפסו" נדרשת נטיעה של 2,282 עצים וגידולם במשך עשור. אחרי משחק הסופרבול, פורסם שהיא נעזרה בשני מטוסים פרטיים כדי להגיע אליו.
סוויפט, שבשירה המפורסם מלפני עשור טענה שהיא לא מתרגשת מהייטרים, דווקא כן התייחסה (באמצעות דובר כמובן) לסערה. לדברי הדובר, הזמרת רכשה אשראי פחמני (קרדיט) בהיקף כפול מהנדרש עבור הטיסות שהיא מבצעת במסגרת סיבוב ההופעות שלה, מה שמשאיר לה די והותר אשראי לבצע "בזבוז פחמני" למטרות אישיות.
מה הוא אותו אשראי פחמני והאם הוא באמת מסייע לנטרול ההשפעות השליליות של פליטת הפחמן שנגרמת כתוצאה מכלי התחבורה האהוב עליה?
שוק אשראי הפחמן משמש בד"כ חברות (וכוכבי פופ בינלאומיים מסתבר) לרכישת אשראי שיאפשר להם לנהל את פליטות הפחמן שלהם. יש שווקים מפוקחים רגולטורית, למשל באיחוד האירופי, שבהם האשראי מופק בהתבסס על מכסות שניתנות לענפים תעשייתיים מסוימים, ובהן החברות יכולות לסחור. כך למשל, חברה שלא ניצלה את כל האשראי שניתן לה, יכולה למכור אותו לחברה אחרת, שסבורה שהיא צפויה לחרוג מהיקף הפליטות שלו היא זכאית בהתאם לרישיונות שלה.
לצד השווקים המפוקחים, במציאות שבה המודעות להתחממות הגלובלית ולמחיר של נזקים סביבתיים הולכת וגוברת, ישנם שווקים וולונטריים, כמו השוק האמריקאי (ברובו). בשוק וולונטרי, האשראי מנופק כתוצאה מפרויקטים שמנטרלים או חוסכים פליטות פחמן ועסקים ואנשים פרטיים יכולים לרכוש את האשראי כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלהם ולהתגאות בהיותם ידידותיים לסביבה.
עכשיו, כשאנחנו יודעים על קצה המזלג מהו אשראי פחמני, נשאלת השאלה האם רכישתו באמת תורמת לסביבה וכאן התשובה כבר מורכבת. מצד אחד אפשר לומר, שמדובר בתרומה למודעות לנזקי פליטות הפחמן ולקידום של פרויקטים ירוקים שמסייעים להפחתה של פליטות פחמן לאטמוספירה. מהצד השני, מחקרים מראים שחלק ניכר מהפרויקטים האלה לא אפקטיביים ולא מצדיקים את האשראי שהופק לזכותם. ביקורת נוספת נשמעת ביחס לחוסר השקיפות שנלווה לסחר באשראי פחמני בשווקים וולונטריים. חברות וסלבריטאים לא תמיד נדרשים לחשוף את מקורות האשראי שרכשו.
בהיבט הזה אציין בקצרה, כי ישנה רגולציה (בתוקף או בתהליכי חקיקה) במקומות שונים בעולם שנועדה להילחם בשימוש מטעה באשראי פחמני. דוגמה עדכנית לחוק כזה ניתן למצוא בקליפורניה, שם נכנס לתוקף חוק בתחילת חודש ינואר השנה שמחייב בשקיפות חברות שמוכרות, משווקות או משתמשות באשראי כזה.
בשורה התחתונה, רכישת אשראי פחמני יכולה להיות לעיתים צעד יחצני חסר משמעות אך גם כלי סביבתי יעיל כשנעשה בו שימוש ראוי ושקוף - השקעה בפרויקטים סביבתיים איכותיים ואפקטיביים, תוך תקשור נכון של משמעות רכישת האשראי ומקורותיו. הח"מ לא יודע אם זה המקרה בעניינה של סוויפט, אך היא בהחלט ראויה לאשראי על העלאת המודעות לסוגייה, גם אם לא לסביבה.
הכותב הוא מוביל תחום סביבה וקיימות בפירמת גורניצקי GNY