בית הדין הבין לאומי לצדק בהאג יתכנס מחר (שני) לשישה ימי דיונים כדי לגבש חוות דעת בשאלת חוקיות הכיבוש המתמשך בשטחים, זאת בעקבות פנייה של הפלסטינים לאו"ם. בסופו של התהליך, בית הדין צריך לספק חוות דעת מייעצת לעצרת הביטחון של האו"ם שאמורה להתפרסם בעוד כשנה.
הפלסטינים יזמו את ההליך בתמיכה של 87 מדינות שונות באו"ם וטענתם העיקרית היא שישראל לא מחזיקה באופן זמני באזור יהודה ושומרון ובקעת הירדן, אלא מדובר בשליטה של 57 שנים ולכן היא איננה חוקית.
בישראל הרשמית, בינתיים, שומרים על עמימות. בשבוע שעבר נערך דיון בנושא שבו השתתפה היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, ראשי המל"ל, נציגות מטעם משרד רה"מ ומשרד החוץ. עם זאת, ישנו מי שרומז על העמדה שישראל צפויה להציג בפני בית הדין - חברי הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודיים (IJL) ששלחו מזכר משפטי לבית הדין. במזכר הם טוענים כי תפיסת השטחים אירעה במהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967, ונעשתה לצורך הגנה עצמית. עוד קובעים מחברי המזכר כי ישראל רשאית להחזיק בשטחים אלה עד להסדר מדיני. לטענתם, מתקפת החמאס הרצחנית שהחלה בבוקר 7 לאוקטובר רק מוכיחה כי ההחזקה בשטחים אלה נדרשת על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל.
לאור זאת, קובע הארגון, אשר ייצג בעבר בטריבונלים משפטיים בינלאומיים וכן באו"ם, על ביה"ד הבינלאומי לצדק לנהוג במשנה זהירות בטרם יסכים להעניק חוות דעת מייעצת לאו"ם, כפי שהתבקש. שינוי במרקם המשפטי הקיים יערער את ההסכמות הבינלאומיות שכבר הושגו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כך לפי מחבריו, וייפגעו בסיכויים ליישב אותו במסגרת מו"מ.
את המזכר חיברו עורך הדין דניאל רייזנר, סגן נשיא IJL, ועורכי הדין ד"ר רועי שיינדורף לשעבר המשנה ליועמ"ש לדין בין לאומי, ד"ר דב ג'ייקובס וג'ושוע וקרן המייעצים לIJL.
בניגוד לתביעה שדרום אפריקה הגישה לאותו בית הדין שם ההחלטות והצווים של בית הדין מחייבים את ישראל , חוות דעת מייעצת כשמה כן היא - מייעצת, אולם מדינות ותאגידים מסחריים עשויים לפעול לפיה, כך שאם בית הדין יקבע בחוות דעתו שישראל מחזיקה בשטחים שלא כדין מדינות שונות ותאגידים מסחריים עלולים להטיל על ישראל סנקציות.