קשה לדמיין פער גדול יותר מפגיעות טילי הנ"ט ביום רביעי בצפת שהובילה למותה של חיילת צה"ל, ויום לפני כן בקריית שמונה שהוביל לפציעתם של אם ובנה, לבין שצף המים של נחל עין זהב, מרחק של חמש דקות הליכה משם. "הפארק בשיאו, חבל שאנשים לא פה כדי ליהנות", אמר בעצב, דודי סלמה, עובד החברה העירונית ק"ש ומנהל הפארק. הוא הסתובב לאורך גדת הנחל, רכוב על טרקטורון. רק הוא, העצים, סבך הקנים, ציפורים וזרם המים שדוהר דרומה, בין השיכונים הריקים.
הפגיעות המכאיבות השבוע בקריית שמונה ובצפת, ואחר כך גל התקיפות המסיבי של חיל האוויר בלבנון, העמיקו את תחושת המתח ואי הודאות בצפון. בצפת ניסו אחרי המטח על העיר לשוב לסוג של שיגרה; התלמידים נשארו במוסדות החינוך ובתי העסק נותרו פתוחים. נסגר רק השוק העירוני, שפועל בימי רביעי.
אבל בקריית שמונה השגרה בארבעת החודשים האחרונים היא שגרה של עיר נטושה ועצובה. מכוניות מעטות נראות ברחובות העיר. אין הולכי רגל. החנויות סגורות. 21 אלף תושבי העיר מפוזרים ברחבי הארץ ורק 3000 תושבים נותרו בה, סלמה הוא אחד מהם. לדבריו, הוא לא חשב לרגע לעזוב. "זה הבית שלי, כבר עברתי פה תקופות קשות יותר, של מטחי ירי כבדים". לצד העצב שמלווה אותו לראות את העיר ריקה, הוא מספר שהוא וחבריו לצוות העבודה שנותרו איתו מנצלים את התקופה הזאת לעבודות רבות. בין השאר הם מקימים כעת גן לזכר יואל לנגהל, צעיר מנוף הגליל, שנרצח בקרית שמונה.
פארק עין זהב הוא בבת עינו של סלמה. הפארק שמשתרע על שטח של 110 דונמים הוא ריאה ירוקה בלב העיר, יש בו מדשאות, עצים ושיחים וערוץ נחל עין זהב חוצה אותו. בראשית ימי ק"ש, היה הנחל מוקד מפגש לתושבים והיה לו מקום חשוב בחיי העיירה. הילדים רחצו בו ואפילו כיבסו בו בגדים במפל מים קטן שזכה בפי המייסדים לכינוי" המעיין הכורדי". עם השנים הנחל והפארק הוזנחו, התושבים הפסיקו לבוא אליו ואחר כך גם זרימת המים כמעט פסקה. המים נשאבו לצריכה ביתית ולמפעל מי נביעות.
לפני כ-15 שנים קמה בעיר קבוצה של תושבים שנאבקה על החייאת הנחל והחזרת עטרה ליושנה. הם בלמו תכנית בניה בשולי הפארק ובניגוד לכל הספקנים הצליחו לגרום לממסד להשיב את זרימת המים לנחל. החברה להגנת הטבע, עירית ק"ש ורשות ניקוז ונחלים כנרת חיבקו את הפרויקט והפארק הפך לאתר טבע עירוני שאין עוד עיר בישראל שזכתה לאתר מרשים כזה. בלב הפארק גם דאגו לשחזר מספר דגמי צריפים, זהים לצריפי המעברה שבה גרו מייסדי המקום.
מדרום לעיר הנחל נשפך אל התעלה המערבית של עמק החולה המובילה לירדן ולכנרת. במרכז הנחל נמצא קטע שזכה לכינוי "הג'ונגל" בפי ותיקי קריית שמונה, ובו השתמר יער גדות טבעי. סלמה מוביל למעבה "הג'ונגל" ומכבה את הטרקטורון. רעש זרימת המים כל כך מנוגד לרעשי הירי שהשתלטו על הצפון.
"עצוב שעכשיו, בשיא היופי של הנחל, המקום ריק, כמו שעצוב לי לראות את העיר ריקה", אמר סלמה. "אבל אני לא עוזב, אני נולדתי פה ואני נשאר פה ואף אחד לא יוציא אותי מפה", הצהיר. הוא כבר מחכה ליום שאחרי המלחמה, אז לדבריו יחזרו לפארק ולנחל תושבי העיר ומבקרים רבים מחוצה לה.