סמ"ר יונתן רון, שנפצע קשה בפעילות בג'נין ואיבד את רגלו, זכה לפגוש היום (רביעי) את כלבו ארתור, בתום חודש וחצי ארוך של אשפוז.
יונתן נפצע בפעילות מבצעית במחנה הפליטים ג'נין ב-6 בינואר. במהלך הפעילות, נפגע הרכב המבצעי בו שהו יונתן ושלושה לוחמים נוספים ממטען שהוטמן בדרכם. בעקבות פיצוץ המטען נהרגה הלוחמת סמ"ש שי גרמאי, ושני הלוחמים הנוספים נפצעו קל ובינוני. כלי טיס של צה"ל שסייע בחילוצם, חיסל שישה מחבלים שהשליכו מטענים לעבר הכוחות.
מאז פציעתו נמצא יונתן בשיקום מאסיבי בבית החולים רמב"ם בחיפה, שכלל מספר ניתוחים. לאורך כל אותו חודש וחצי, בו לא יצא מהמוסד הרפואי, הדבר לו חיכה יותר מכל היה המפגש עם כלבו ארתור. "גדלתי עם ארתור, הוא כלב עם נשמה. כל מי שרואה אותו ישר מחייך", סיפר יונתן על כלבו האהוב, והוסיף, "הוא הסיבה שהייתי כל כך לחוץ לצאת מהשיקום הביתה. המשפחה הייתה איתי בבית החולים אבל הכלב בבית".
יונתן, חובש במקצועו, סיפר שהיה בהכרה מלאה לאורך כל פינויו מזירת הפיצוץ, ואף הנחה את התאג"ד שטיפל בו איפה להניח את חוסם העורקים. "נמחק לי הזיכרון מהפציעה, יש לי כמה פלאשבקים אבל לא זכור לי כאב", שיתף. "הייתי מאוד נינוח, הרגשתי בטוח בעצמי. מספרים שהייתי ער לאורך כל הזמן והייתי רגוע".
הוא סיפר על הרגעים הראשונים בהם הבין שנפצע: "בשנייה שהתעוררתי לקח לי כמה רגעים להבין שאני לא בחלום. ביקשתי מאמא שלי סליחה, הרגשתי מועקה על כל מה שהם עברו. ניסיתי לברר אם הצלחתי להציל מישהו, בהמשך המ"פ שלי הגיע וסיפר לי על מותה של שי".
על שי גרמאי סיפר: "שי הייתה לוחמת מצטיינת. יש משפט מדוייק שאפשר להגיד עליה: 'יש אנשים שמדברים בלי לעשות, ויש אנשים שעושים בלי לדבר'".