בפסיקה מחמירה, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור דחוף של פרקליטות המחוז על גזרי דין לשוהים בלתי חוקיים שניתנו בבית משפט השלום בעכו, תוך שהשופטים הכפילו את משך המאסר בפועל שנגזר על שני שוהים בלתי חוקיים ושילשו עונש שנגזר על שוהה שלישי. כל השלושה, ללא הרשעות קודמות, הם נשואים והורים לילדים, ונכנסו לישראל כדי לעבוד ולהביא לביתם פת לחם. אבל הפרקליטות טענה בבית המשפט כי, "לא ניתן לדעת מי נכנס למדינה במטרה להתפרנס או במטרה לפגוע".
השופטים קיבלו את טיעוני התובעת יעל ויסהוף, כי בבית משפט השלום בעכו השופט זיאד סאלח "הקל באופן מופלג" וכי "הימים אינם ימי שגרה", "מדינת ישראל במלחמה, לאחר מתקפת טרור רצחנית, ברוטאלית וברברית", אשר "הובילה את מדינת ישראל להכריז על מצב חירום ומלחמה ולסגור את שעריה באופן קפדני והרמטי".
כמה הרמטי? מאז ה-7 באוקטובר הגישה משטרת ישראל 1,600 כתבי אישום נגד שב"חים, חלקם גם בגין עבירות נלוות ועוד 232 כתבי אישום כנגד מעסיקים, מלינים ומסיעים של שב"חים. במהלך 2023 איתרה ועצרה המשטרה 12,000 שב"חים בתחומי מדינת ישראל.
הרכב שלושה השופטים של ביהמ"ש המחוזי חיפה, בראשות אב בית הדין השופט אבי לוי, מתח ביקורת על הענישה המתונה, "שלא לומר העדר ענישה אפקטיבית", ציין כי "בדיעבד, המדיניות אשר נהגה עובר ל-7 באוקטובר חטאה למטרות ההלימה, האכיפה וההרתעה", וכי "היא אף יצרה תמריץ לתושבי השטחים להימנע מלפנות למסלול המפרך של הוצאת אישור שהייה, עבודה או לינה בישראל".
השופטים גם קראו לכנסת לבחון את העונש המקסימלי הקבוע בחוק לעבירה זו. "עונשים אשר אינם נותנים תשובה מתאימה לצורכי ההלימה, ההרתעה והמניעה הניבטים בבירור מהעובדות, או למצב הביטחוני, השורר במחוזותינו בימים אלו ובשנים האחרונות", קבע הרכב השופטים, "היום, לכל ברור, שראוי לאמץ מדיניות ענישה נוקשה וחד משמעית אשר יהא בה כדי להרתיע וכך להפחית את תופעת השהייה הבלתי חוקית".
הרכב ביהמ"ש המחוזי חיפה סבור כ יש להעלות את עונש המינימום המתבקש לעבירת השב"ח לשלושה חדשי מאסר בפועל ולהעלות את הרף העליון מעבר למאסר בפועל של שנה, עונש המקסימום היום.
פסיקת ההרכב באה לאחר שביום אחד לפני חודש, ב-10 בינואר, בבית משפט השלום בעכו, גזר השופט זיאד סאלח על כל אחד משלושה שב"חים ששפט, רק 31 יום מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי בן חודש ימים.
אחד מהם, עאדל דרויש כבן ה- 49, אבא המפרנס 7 ילדים בני 12 עד 21, נתפס על כביש בדיר חנא באחר צהרים אחד של ראשית ינואר, שכשלושה חדשים נותר ללא אישור בתוקף. עו"ד סאלח עבאס, שייצג אותו מטעם הסנגוריה הציבורית, סיפר שהוא מעולם לא הסתבך עם רשויות החוק בישראל וכי מדובר ב"אדם נורמטיבי" שעובד במסגרייה מזה שנים רבות באזור וכי מזה כעשור עבר "מסננת ביטחונית" רצינית במשך שנים וקיבל היתרים חוזרים ונשנים. "אפילו לאחר פרוץ המלחמה היתרו לא בוטל", אמר.
לדבריו, הוא נכנס לפני ה-7 באוקטובר על פי היתרים ולאחר פרוץ המלחמה לכשפקעו כל ההיתרים, פחד לחזור לשטחים והמשיך לשהות בישראל. "הוא לא פגע באף בן אדם ולא סיכן את שלום הציבור ולעבירה של שהייה לא נלוותה עבירה אחרת", ציין. השופט זיאד סאלח הזכיר בגזר הדין כי "אכן הייתה נהוגה מדיניות העמדה לדין וכן של ענישה מקלה עבור תושבי השטחים אך פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הפכה את הקערה על פיה", ובכל זאת הוא ריחם עליו, וגזר עליו חודש ויום, כאמור.
הרכב השופטים שהחמיר שילש את משך מאסר שהוטל על דרויש וגזר עליו שלושה חודשי מאסר בפועל ו-4 חודשים על תנאי וכן התחייבות על סך של 5,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים. על השניים האחרים, יזן עתמאן בן ה-22 ממג'דל ושאדי עאיד בן ה-41 ממרג' נעג'ה, גם הם ללא הרשעות קודמות וגם הם נשואים והורים לילדים, שנתפסו ללא אישורים בטמרה ויוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית באמצעות עו"ד עיסאם טנוס, גזר עונש כפול של חודשיים מאסר בפועל ו-4 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות על סך של 5,000 שקלים, להימנע מביצוע עבירה דומה עוד הוטל על כל אחד מהם קנס בסך 1,000 ש"ח.
הפרקליטות מסרה שמחוות דעת ראש פח"ע במודיעין משטרת ישראל, עולה כי "חלה עלייה דרמטית בהיקף הפח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בשנה האחרונה וכי ישנה מעורבות גבוהה של אוכלוסיית השוהים הבלתי חוקיים באותם ארגוני טרור, כאשר למחצית מהם נפתח טרם ביצוע הפיגוע תיק שב"ח אחד לפחות".
הסנגורים טענו כי "אין כל פגם מוסרי בחצייה בלתי מורשית לתוככי שטחי מדינת ישראל על מנת להתפרנס. לפיכך, אין הצדקה לענישה ממשית".
"בכל הכבוד, אין בידינו לקבל טענה זו", קבעו השופטים אבי לוי, ערן קוטון ועידית וינברגר, "כניסה שלא כדין לתוך שטחי מדינה ריבונית היא מעשה בלתי מוסרי ובלתי חוקי כאחד. היא מהווה פגיעה בזכותה של המדינה לריבונות ולשמירה על גבולותיה; היא מהווה פגיעה בזכות אזרחיה לקבוע מי ישהה בתוכה ומי לא. פגיעה בזכויות הזולת מהווה מעשה בלתי מוסרי באשר הוא יהיו מניעיו אשר יהיו".
"דומה, שכל המערכות הגיעו לכלל הבנה שאין מנוס מהפעלת מדיניות קשיחה ומחמירה, הנותנת מענה הולם לסיכונים הטבועים בתופעת השהייה הבלתי חוקית בישראל", ציינו השופטים בגזר הדין, "מדינה חפצת-חיים חייבת להגן על אזרחיה מפני תופעת השוהים הבלתי חוקיים גם באמצעות ענישה מרתיעה. מדינה ריבונית איננה יכולה להתייחס כעניין של מה בכך לתופעה זו. עבירות אלו פוגעות בעצם ריבונותה; הן פוגעות בסדר הציבורי וחותרות תחת שלומם וביטחונם של אזרחיה".
הם קבעו כי מתחמי הענישה חייבים "להלום את החומרה הניבטת מפגיעה בריבונות המדינה ומהפגיעה בזכותה לקבוע מי יבוא בשעריה, וכן את הפגיעה בביטחון המדינה הגלומה במעשה. הם חייבים לשקף את צורכי המניעה וההרתעה בכגון דא: את הצורך למנוע כניסה המונית של שוהים בלתי חוקיים מהדלת האחורית של המדינה, בדרך המקילה על מפגעים להסתנן בחסות ההמון פנימה ולהוציא את זממם לפועל; ואת הצורך להרתיע מפני ביצועה של העבירה שהיא קלה לביצוע וקשה לאיתור".
עוד הוסיפו שראוי, ככלל, להטיל במקרים אלו עונש מאסר מותנה משמעותי על מנת להרתיע את העבריין מלחזור ולבצע את העבירה. "בעבירות מסוג זה, הפיתוי לשוב ולעבור את העבירה בשנית הוא ניכר; לפיכך, הימנעות מהטלת מאסר מותנה ממשי חוטאת לצרכי ההרתעה האישית". בנוסף, "לאור העובדה שתכלית ביצוע העבירה היא לעיתים קרובות כלכלית, נכון שענישת עבירות אלה תכלול רכיב כלכלי בדמות התחייבות כספית ואף קנס".
הסנגורים מתכוונים לערער
הרכב בית המשפט המחוזי קבע כי לפיכך, ברמה העקרונית, תחתית מתחם העונש בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית בימים אלה חייבת לעמוד, במקרה האופייני על שלושה חודשים בפועל, כאמור. עוד ציינו השופטים "בשולי פסק הדין", כי "על רקע ההיבטים הביטחוניים הנלווים לעבירת הכניסה הבלתי חוקית לישראל והשהייה בה שלא כדין, העונש המרבי הקבוע לצידה (שנת מאסר אחת) עלול, במקרים המתאימים, שלא לבטא את החומרה הניבטת מן המעשה. יכול ועל המחוקק לתת דעתו לעניין זה".
הסנגורים, עו"ד עיסאם טנוס ועו"ד סאלח עבאס מתכוונים לערער: "מדובר בשלושה תושבי איו"ש שהחזיקו במשך שנים בהיתרים אשר פקעו בשל המלחמה. ההחלטה נלמדת בסניגוריה הציבורית ואנו שוקלים לפנות לבית המשפט העליון לצורך הבהרת הטעויות שנפלו בה".