אחד הטרנדים הבולטים שכבשו את הרשתות החברתיות במהלך המלחמה, הוא סרטונים של לוחמים שמגיעים הביתה לגיחת אפטר קצרה, לאחר שהות ארוכה בשדה הקרב. הסרטונים הללו העלו תחושה של התרגשות, שמחה, תחושה של שותפות ואחדות. ללא ספק, הרשתות החברתיות מחוללות השפעות חברתיות ונפשיות על הפרט ועל הכלל ולא רק בעתות מלחמה. מבחינה תודעתית, עיקר התמורות רשומות על שמה של פייסבוק - שהשבוע מציינת עשרים שנה להקמתה.
בניגוד למה שרבים חושבים, פייסבוק אינה הרשת החברתית הראשונה, וקדמו לה רשתות אחרות שהבולטת בהן היא מייספייס. אולם פייסבוק הפכה לשם דבר בקנה מידה עולמי, דבר שהקנה לה יכולת השפעה רבה והיא אכן חוללה שינויים חברתיים רבים.
עוד לפני שפרצה מגפת הקורונה, שהנחילה לתוך הלקסיקון את הביטוי הלא סימפטי "בידוד", פייסבוק הוכיחה שהיא אמצעי יעיל להפגת בדידות. קבוצות תוכן בנושאים שונים הביאו ליצירת קשרים בין אנשים סביב תחומי עניין, וגם אם אפשר לחלוק על טיב הקשר והשיח שנוצר ברשתות החברתיות בהשוואה לשיח הנעשה פנים אל פנים, במבחן התוצאה קשרים שנרקמו שם הבשילו לזוגיות, לחברויות ולהתקשרויות עסקיות.
השימושים השונים הקיימים בפייסבוק, אפשרו שיח שלא יכול היה להתקיים במרחב הציבורי, ובו אנשים שיתפו מצוקות וקשיים שתורגמו להתגייסות לעזרה - בין אם מדובר על סיוע לילדים שחלו בסרטן ובין אם מדובר על אנשים ששקלו לשים קץ לחייהם. ספק עד כמה שלל מיזמי גיוס ההמונים עבור חולים, נזקקים, מיזמים חברתיים ועוד, כהנה וכהנה, היו זוכים להצלחה ללא הרשתות החברתיות.
למרות זאת, חשוב להבהיר ולזכור, שהרשתות החברתיות חתומות גם על תופעות והשפעות שליליות, הנותנות את אותותיהן על חיינו מדיי יום. כחלק מכך, נראה כי מעל הכל, הרשתות החברתיות הפכו לזירה של התגוששות, ויכוחים וריבים שלא עושים טוב לנפש. נשים בצד את המצבים בהם דיונים גולשים לתביעות דיבה, אלו כמובן מקרים חריגים. הכוונה למצבים בהם הרשתות החברתיות הפכו לכר פורה לשיימינג חברתי, תופעה ממנה סובלים בני נוער בעיקר, אולם גם מבוגרים עשויים להיקלע לסבבים של ויכוחים שיכולים להעלות אמוציות. אין מדובר על ויכוח פנים אל פנים, למשל על חנייה או על תור לקופה בסופר השכונתי, אלא על דיון עקר מול פרופיל של אדם שמעולם לא פגשנו, ואף ייתכן שבכלל מדובר בבוט שמכלא את זמננו לריק.
על כך יש להוסיף, את יצר הקנאה הטבעי שעולה אף הוא, כאשר הפיד מתמלא ביותר ויותר תמונות שאנשים מפרסמים, המציגים "מציאות" שאינה ברת השגה עבורנו. נכון, גם השכן יכול להתחדש ברכב מתקדם, גם הקולגה בעבודה יוצא לנופש באיזה יעד נחשק מעבר לים - אבל ברשתות החברתיות הגולש נחשף ליותר מדי מקרים ומצבים שיוצרים את התחושה שהדשא של השכן ירוק יותר.
מעבר לכך, ניצבת בעיית התמכרות. אחוז הגלישה בסרטוני רילס בפייסבוק גבוה מאוד. דפדוף חסר תוחלת בסרטונים, שמגיעים זה אחר זה ללא הקשר של נושא תוכן מסוים. הרשתות החברתיות הביאו אותנו למציאות שבה אנחנו שורפים את זמננו על דברים חסרי תוחלת, על חשבון המגע הבינאישי האמיתי ועל חשבון שעות השינה. השיטוט גולש לעיתים אל תוך הלילה. במקביל לכך, שהאור הכחול שנפלט מהמכשיר הסלולרי, משפיע על רמת המלטונין בגוף ופוגע בהרדמות ואיכות השינה. נוסיף לכך את העובדה שמאז השביעי באוקטובר הסרטונים והפוסטים אליהם אנחנו נחשפים כוללים תיעודים וסיפורים יותר ויותר קשים, והרי לנו מציאות בה המדיה החברתית יצרה מכלול דברים הפוגעים בנו במישור החברתי ובמישור הנפשי, שהופך אותנו לעצבניים יותר, חרדתיים יותר ועייפים יותר.
ניתן לחלוק אם הוצאת הרשתות מחיינו היא צעד נכון, אולם בסופו של יום, בהיבט הפרקטי מדובר בתרחיש שללא ספק לא יקרה. לפיכך, יש לזכור כאמור, שיש להן השפעות חיוביות והשפעות שליליות ויש לאמץ דפוסי התנהלות שמטרתם להשתמש ברשתות החברתיות באופן מושכל.
ראשית כל, יש להגביל את זמן השימוש - נערים ומבוגרים כאחד. הורים חייבים ליצור לעצמם מודעות שאם הם יפתחו לעצמם הרגלי גלישת סרק ברשתות החברתיות, הילדים יחקו אותם. אם מתפתחת התמכרות, מומלץ לחסום את צלצולי ההתראות שמושכים את תשומת הלב. במידת הצורך נכון גם להסיר את האפליקציה מהנייד ואת הסימנייה מהדפדפן במחשבים שבעבודה ובבית. הגישה לאתרים הללו תתקיים אך היא תהיה מסורבלת יחסית ותביא לירידה משמעותית בהיקף הגלישה. בנוסף, חובה להגדיר לעצמנו מה מטרות השימוש.
בנוגע לאופי התכנים, יש להסיר או לחסום פרופילים שמפרסמים דברים שמרגיזים אותנו, משום שאין שום תועלת בקיטוב חברתי ובגלישה חסרת משמעות שיוצרת רגשות של כעס. אם רוצים להימנע מאי נעימות מול חבר או קרוב משפחה, אין צורך לחסום אותו ואפשר להגדיר שהתכנים שלו לא יעלו עוד אצלך בפיד. והכי חשוב - אפשר ואף רצוי לשמור על ספקנות ביחס למידע שמתפרסם ולא לשתף כל דבר, גם אם האצבע קלה על המקלדת.
הכותב הוא ראש חטיבת בריאות הנפש במרכז האקדמי לב