בית המשפט העליון של ארצות הברית הביע היום (חמישי) ספק שניתן לפסול את הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מהתמודדות חוזרת על התפקיד, לאור הסתערות תומכיו על הקפיטול ב-2021.
הדיון התקיים בעקבות ערעור של טראמפ על החלטת בית המשפט העליון של קולורדו ב-19 בדצמבר שפסלה אותו מריצה בבחירות במדינה, על בסיס התיקון ה-14 לחוקה אחרי שקבע כי הוא היה מעורב בהתקוממות נגד הממשל. טראמפ יהיה כמעט באופן ודאי המועמד של הרפובליקנים גם בנובמבר הקרוב.
החלטתם של תשעת השופטים - ששישה מהם שמרנים ומחציתם מונו על ידי טראמפ - תשפיע גם על יתר המדינות בארצות הברית, בעוד שטראמפ קרוב להבטיח את ניצחונו בפריימריז. בתחילת הדיון, התמקדו השופטים בשניים מטיעוניו המרכזיים של צוות ההגנה: אחד מהם הוא שסעיף 3 בתיקון ה-14 אינו יכול להיאכף על ידי המדינות השונות ללא חקיקה של הקונגרס ושהוא אינו חל לגבי נשיאים.
לשון התיקון, שעבר עם תום מלחמת האזרחים האמריקנית במאה ב-19, קובעת כי כל "נושא משרה של ארצות הברית" שנשבע "לתמוך בחוקה של ארצות הברית" ואז "היה מעורב בהתקוממות או במרד נגדה או סייע או תמך באויביה" לא יוכל להחזיק במשרה ציבורית שוב.
נשיא העליון, השופט ג'ון רוברטס השמרני, שאל את עורך דינו של טראמפ, ג'ונת'ן מיטשל, אם האחראי על הבחירות במדינה מסוימת יכול לפסול מועמד שהצהיר שהוא נשבע אמונים כפי שמוזכר בסעיף הזה והיה מעורב בהתקוממות.
"לא, מזכיר המדינה אינו יכול לעשות זאת", טען. "כך שאפילו אם מדינה פסלה מישהו שהודה בהתקוממות מהבחירות, מדובר בתוספת ובשינוי הדרישות של החוקה לתפקיד". לדבריו, "גם אם המועמד הוא מורד, סעיף 3 עדיין מאפשר למועמד לרוץ לתפקיד ואפילו לזכות בבחירות לתפקיד - ואז לראות אם הקונגרס יסיר את המגבלה הזו לאחר הבחירות".
אם המועמד מתמודד לקונגרס, המשיך סנגורו של טראמפ, אז בית הנבחרים או הסנאט יצטרכו בעצמם להכריע אם להדיחו, משום "שכל בית הוא השופט היחיד של הדרישות של חבריו".
בתשובה לשאלותיה של השופטת הליברלית קטאנג'י בראון ג'קסון, טען מיטשל כי לשון התיקון בחוקה אינה תקפה לטראמפ, משום שהוא אינו "נושא משרה של ארצות הברית". הוא אמר כי מי שעונה להגדרה זו הוא פקיד ממונה או גורם אחר בסגנון.
עורכי דינו של טראמפ אף טוענים כי בתי המשפט אינם יכולים לאכוף את הסעיף הזה בתיקון לחוקה ללא חקיקה של הקונגרס וכי הנשיא לשעבר לא היה מעורב בהתקוממות.
"ההשלכות של מה שעשה בית המשפט העליון של קולורדו, יש הטוענים, יהיו די חמורות", אמר השופט השמרן סמואל אליטו. "ההחלטה של בית המשפט העליון של קולורדו יכולה להשפיע על השאלה הזאת לגבי מדינות רבות אחרות, ייתכן שלגבי כל המדינות".
טראמפ לא השתתף בדיונים. בריאיון שפורסם הבוקר, הוא אמר כי תומכיו של ביידן מנסים להשתמש במקרה של קולורדו כדי לפסול אותו. "הם רוצים שבית המשפט העליון יפסוק או יצביע כדי להוציא אותי מהמרוץ. זה יהיה דבר נורא מאוד לעשות", אמר טראמפ. "זה עניין של הצבעה. זה קשור לחוקה שלנו".
מתנגדי טראמפ ביקשו לפסול אותו ביותר משני תריסר מדינות אחרות, אך הם כשלו בכל המקרים פרט למיין, שהחלטתה הוקפאה עד לפסיקת בית המשפט העליון בתיק של קולורדו. הפריימריז הרפובליקניים בקולורדו ייערכו ב-5 במרץ.
עשרות מפגינים התאספו מחוץ לבית המשפט בוושינגטון. חלקם החזיקו שלטים שעליהם נכתב "הפיכה כושלת", "להדיח את טראמפ" ו"טראמפ בוגד", והמשטרה הציבה מחסומים סביב בית המשפט.
החלטתו בתיק תהיה המשמעותית ביותר שלו ביחס למרוץ לנשיאות מאז שהכריע נגד ספירה חוזרת של הקולות בפלורידה בשנת 2000, ובכך העניק את הניצחון הדחוק לג'ורג' וו. בוש הרפובליקני על פניו של אל גור הדמוקרטי.
התובעים שעתרו לפסול את טראמפ הם ארבעה מצביעים רפובליקנים ושני מצביעים שאינם מזוהים עם שום מפלגה.
התיקון ה-14 לחוקה אושרר בעקבות מלחמת האזרחים האמריקנית שהתחוללה בשנים 1861-1865, בעקבות מרד של מדינות דרומיות שהתירו עבדות בשטחן בממשלת ארצות הברית.
תומכי טראמפ תקפו שוטרים והסתערו על הקפיטול בניסיון למנוע מהקונגרס לאשר את ניצחונו של ביידן. טראמפ נשא נאום חוצב להבות בפני תומכיו לפני כן, ואמר להם ללכת לקפיטול ו"להילחם כמו בגיהנום". לאחר מכן הוא דחה במשך שעות בקשות להפציר בהמון לעצור את ההתפרעות שלו.
התובעים אמרו כי נשיא הוא בבירור "נושא משרה ציבורית של ארצות הברית" מכיוון ש"לא יהיה זה הגיוני לקרוא את סעיף 3 כפוסל את כל המתקוממים המפרים את השבועה למעט זה המחזיק במשרה הבכירה ביותר במדינה".