מאז 7 באוקטובר חל זינוק מדאיג בנתוני האנטישמיות בעולם - עלייה של 512% במקרים שמדווחים בבריטניה, 738% באוסטרליה, 400% בצרפת, 800% בקנדה ו-320% בגרמניה - כך לפי דוח שפרסמו לאחרונה משרד התפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית. מי שמסתכל על הנתונים האלה ולא חש חרדה, לא מבין לעומק את המציאות החדשה. אנטישמיות היא אחת הבעיות החמורות ביותר שמדינת ישראל ויהודי התפוצות עומדים מולן בעוצמה הולכת וגוברת מאז אירועי 7 באוקטובר, וזה לא יהיה מופרך לומר שהאנטישמיות הסמויה מצאה את הטריגר ו"האישור" להתפרץ מעל פני השטח ולחזור להיות גלויה. עבור לא מעט אנשים אירועי 7 באוקטובר העניקו את הלגיטימציה לשנוא עם ולאום מבלי לחשוש מסנקציה חברתית-עולמית.
נשאלת השאלה איפה עומדת מדינת ישראל מול האיום האנטישמי, ואיך היא מתכוונת להתמודד ולפעול בתוך ים השנאה הסוער הזה? והשאלה הלא פחות חשובה איפה העולם, האם הוא לא למד שאין מקום לשנאה מול לאום ועם? אפשר לשבת ולתהות כיצד העולם שותק לנוכח הגל המטורף שהעיר את השנאה הרדומה, אפשר להיות מתוסכלים מעיוות המציאות ומההפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי העולם שמספרות את הסיפור ההפוך ומצדיקות את טרור השנאה. אבל אפשר להחליט להילחם חזרה ולנסות לשנות כמה שאפשר וכמה שיותר מהר, איך? להסביר שהאנטישמיות היא המגפה של שנת 2024.
מדינת ישראל צריכה לגייס את העולם ולגרום לו להבין ששנאת האנטישמיות היא לא רק הבעיה שלנו. שנאה מדבקת, והאנטישמיות היא בעצם מגפה וכמו בכל מגפה - הזמן עומד לרעת כולנו. תראו את עליית האחוזים, תראו כמה גבוהה כבר מקדם ההדבקה. מי שלא מבין שהאנטישמיות היא מגפה לא מבין את המציאות, טומן את ראשו באדמה ומסייע למגפה להמשיך להדביק בשלווה.
האנטישמיות היא מגפה כי היכן שהיא צומחת - צומחות יחד אתה אידאולוגיית קיצוניות, תיאוריות קונספירציה וטרור. כן, אלו הווריאנטים שלה או, אם תרצו, החולות שצומחות יחד איתה. ואלו לא נצמדים רק ליהודים, אלא ללאומים ודתות נוספים.
הוכחה נוספת להבנה כי האנטישמיות היא מגפה חברתית ממאירה ולא מחלה מקומית וסלקטיבית היא ולאד חייקין, המנהל הלאומי של תוכניות על אנטישמיות עבור הליגה נגד השמצה. חייקין מציין כי מבחינה היסטורית, גילויי האנטישמיות שמתמשכים ושגויים בעליל כלפי העם היהודי, משקפים ומעצימים פגמים יסודיים בחברה. "האנטישמיות מולידה תיאוריות קונספירציה שמעוותות את היכולת שלנו לקבל החלטות מושכלות, שהן מרכזיות בכל דמוקרטיה", הוא אומר. "זה אנטי דמוקרטי. זה אנטי אינטלקטואלי. זה מוביל לזלזול בידע, למידה, ומומחיות".
גם אנשי הפסיכולוגיה מביעים את עמדתם הנחרצת מול איומי השנאה. "לאורך ההיסטוריה, שנאה וקנאות המבוססת על מוצא אתני ודת גרמו לסבל אנושי בלתי מבוטל, ויש להן פוטנציאל לגרום נזק לדורות הבאים. עלינו להביא את כל מה שיש לפסיכולוגיה להציע כדי לסייע במיגור השנאה על כל צורותיה ולטפל בטראומה שהיא חוללה".
לעניות דעתי, מדינת ישראל חייבת להיות חכמה ולחשוב על המשך פיתוח המסגור המדגיש שהאנטישמיות היא מגפה. מסגור זה מבהיר כי ההשלכות לשנאה הן רחבות והרסניות, הוא מדגיש את מה שכולנו, כלימודי ניסיון, כבר יודעים: בלי שיתוף פעולה בין המדינות שנדבקו ומציאת חיסון משותף התוצאה תהיה בלתי הפיכה.
הכותבת היא עמיתה במכון למדיניות העם היהודי, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, תקשורת וכלכלה ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית מהאוניברסיטה העברית