בימים אלה פורסם כי בתי הספר הכנסייתיים הפרטיים דורשים ממשרד החינוך להצטרף לרשת "בני יוסף" של ש"ס, בטענה כי רק כך יוכלו לקבל מהמדינה תוספות תקציב. האמת? קשה להאשים אותם. במערכת הכנסייתית ראו בוודאי את תוספת התקציב חסרת התקדים של 650 מיליון שקלים שרשתות החינוך החרדיות הפרטיות אמורות לקבל בתקציב 2024 - וראו כי טוב. נכון, המוסדות הפרטיים החרדים בקושי מלמדים ליבה. נכון, בתי הספר הכנסייתיים מלמדים ליבה אך גובים שכר לימוד שנע בין 5,000 ל-15 אלף שקלים בשנה, אבל אם כבר ישראל הופכת למדינה הראשונה במערב שמעניקה מאה אחוז תקצוב ציבורי לבתי ספר פרטיים, אז למה שהערבים הנוצרים לא יקבלו כמו החרדים? כך נולדה לה שיטה חדשה - "פרוטקשן חינוכי".
המקרה הזה הוא ביטוי טרגי-קומי למדיניות רחבה והרסנית. בתקופת כהונתו הקצרה של שר החינוך, יואב קיש, מתחוללת בישראל הפיכה חינוכית שקוברת את עתיד החינוך הממלכתי. את ההפיכה הזאת לא מוביל קיש עצמו. למעשה, האחריות על מדיניות החינוך בישראל מצויה מזה שנה לא בידיו של שר החינוך, אלא בידיהם של גורמים חרד"לים אנטי-ליברלים שבוזזים את כספי החינוך הממלכתי למערך החינוכי-פוליטי שלהם, ועושים זאת תוך נטילת סמכויות בחינוך הממלכתי עצמו. וקיש? הוא בסך הכול מאפשר ומאשר. תמיד, אוטומטית. כן, שר החינוך של ישראל הוא הרקדן האוטומטי. לא רק עם תלמידים הוא רוקד, אלא גם בממשלה.
יואב קיש רוקד לצלילי החליל של חיים ביטון, לשעבר מנכ"ל רשת החינוך "בני יוסף" של ש"ס וכיום שר במשרד החינוך. עם הקמת המשלה הכריז קיש כי הגדלת תקציבי מוסדות החינוך החרדיים הפרטיים היא "המשימה המרכזית של משרד החינוך". בתקציב 2024 שאושר בשבוע שעבר בממשלה הצביע קיש בעד תוספת של 650 מיליון ש"ח לחינוך החרדי הפרטי, ובעד קיצוץ של אותו סכום בדיוק מהחינוך הממלכתי.
באיגוד מוסדות החינוך הפרטי החרדי ידעו למי להודות. במכתב ששלחו בתחילת החודש נכתב "אנו מודים לשר החינוך (כך במקור) הרב חיים ביטון, וליו"ר ועדת כספים משה גפני, שהשקיעו מאמץ עצום בעדכון תשלומי מוסדות הפטור. אי אפשר להעריך במילים על הקשיים שעמדו לפתחם עד אישור התקציב". לא ברור באילו קשיים מדובר, אבל קושי אחד בוודאי לא עמד בדרכם - יואב קיש. הוא בעד, אוטומטית.
שר החינוך רוקד גם לצלילי החליל של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', האיש שחתום על המשפט "לחינוך הממלכתי-דתי מגיע לקבל תקציב חינוך מועדף" ועובד בלחזק את החינוך הממלכתי-דתי - שכבר כיום מתוקצב ב-25% יותר מהחינוך הממלכתי. בהצעת תקציב 2024 אושרו 165 מיליון קלים למיזמי זהות יהודית, תוספת של 90 מיליון שקלים לתגבור שעות בחינוך הממלכתי-דתי, 300 מיליון שקלים למשרד ההתיישבות של סטרוק ו-25 מיליון שקלים לרשות לזהות יהודית של אבי מעוז. סך הכול תוספת של יותר מחצי מיליארד שקלים המיועדים לבניית התשתית החינוכית-פוליטית של הימין הדתי.
תשתית שפועלת הן בחינוך הממלכתי-דתי עצמו והן בתוך בתי הספר הממלכתיים, באמצעות מאות מיזמים שמלמדים את הילדים שלנו גרסה לאומנית של יהדות וציונות. קיש, שעם השבעת הממשלה אפשר לאבי מעוז להחזיק בסמכויות חסרות תקדים בחינוך הממלכתי, מילא גם הפעם את אותו תפקיד - הצביע בעד. בכל זאת, הרקדן האוטומטי.
ולבסוף, קיש רוקד לצלילי החליל של פורום קהלת. מאז שמונה לתפקיד, גואה במשרד החינוך גל התפטרויות: סמנכ"לית מינהל עובדי הוראה גלי נהרי, יו"ר המזכירות הפדגוגית קרן רז נצר, ואיש אמונו לשעבר של קיש - אסף צלאל, שהתפטר מתפקיד המנכ"ל. שלושתם עשו זאת על רקע ההפיכה המשטרית שנשאה בכנפיה גם הפיכה חינוכית, שעיקרה פגיעה בשוויון על-ידי הזרמת תקציבי ענק למגזרים מועדפים ופוליטיזציה של השירות הציבורי. אל הוואקום נכנס מינוי חדש ומפתיע - מנהלת מחלקת החינוך של פורום קהלת אביטל בן-שלמה מונתה למשנה למנכ"ל משרד החינוך.
בן-שלמה מובילה בימים אלה הצעה שמהווה המשך ישיר לפועלה בקהלת - תקצוב ציבורי מלא לבתי ספר פרטיים מבלי שיצטרכו להחיל על עצמם איזשהו כלל ממלכתי-ציבורי, כלומר הרחבת המודל החרדי לכל מערכת החינוך הישראלית. עד לא מזמן מדינת ישראל אמרה: בית ספר שמקדם את האינטרס הציבורי של חינוך והשכלה לכולם - מלמד לימודי ליבה, לא ממיין תלמידים ולא גובה תשלומי הורים - יקבל תקציב מלא מהמדינה, ובית ספר שלא ינהג כך - יקבל תקציב מופחת. אם ההצעה של בן-שלמה תעבור, תבוטל ההעדפה התקציבית והמהותית של חינוך הממלכתי-ציבורי בישראל. אם זה יקרה, ישראל תהפוך למדינה הראשונה במערב שתנהג כך.
כל זאת, בחסות הרקדן האוטומטי קיש, שמקבל את המודל הניאו ליברלי שקהלת מייבאים לישראל: שוק חינוכי פרוע, עם חלשים שמשתרכים מאחור ומעמד ביניים שפונה לפתרונות פרטיים. למרבה הצער, גישה זו יכולה למצוא אוזניים קשובות בקרב הורים בעלי תפיסת עולם ליברלית שיראו בהפרטה דרך לקדם את הילדים שלהם הרחק מלפיתת החנק של המדינה. להם חשוב להזכיר: יציאת קבוצות חזקות מהחינוך הממלכתי-ציבורי היא הפרס הטוב ביותר שאפשר להעניק לסמוטריץ' וקהלת. הפנטזיה שלהם היא שהליברלים יסתפקו בכמה איים בודדים של חינוך ליברלי, ויאפשרו להם להשליט אג'נדה לאומנית-דתית על יתר מערכת החינוך.
ההפיכה החינוכית שמובילה הקואליציה בה חברים הימין הדתי, המפלגות החרדיות ופורום קהלת קוברת את עתיד החינוך הממלכתי, ובכך את עתיד החברה הישראלית כולה. כך נמשכת ההפיכה המשטרית בכלים של מדיניות חינוך. בעוד שחקיקת לוין-רוטמן נבלמה, יעדיה מתממשים: יצירת סדר משטרי חדש שבו זכויות מוענקות בהתאם להשתייכות סקטוריאלית ולא לפי עיקרון האזרחות השווה. זו המשמעות העמוקה של תקציב 2024: תלמידי החינוך הדתי והחרדי מוגנים על ידי קואליציית ההפיכה החינוכית, שאר ילדי ישראל - מופקרים. וקיש? רוקד על חורבותינו.
ממשלת ריפוי ליברלית, שתחליף את הממשלה הנוכחית, תצטרך להעמיד בראש סדר העדיפויות שלה את בלימת ההפיכה החינוכית ואת הובלת מדיניות חינוך שעיקרה שוויון לחינוך הממלכתי-ציבורי: שוויון בתקציבים שהוא מקבל לעומת החינוך הממלכתי-דתי ומילוי התוספת הנדרשת בתוכן ליברלי-דמוקרטי, ושוויון ביכולת שלו לחנך באופן ממוסד ומפורש לערכים אלה. ארגונים ופוליטיקאים שלא שולחים את ילדיהם לחינוך הממלכתי - לא יוכלו להיכנס עוד בשעריו ולבזוז את תקציביו. קואליציית ההפיכה החינוכית מבינה היטב שחינוך הוא לא "עוד נושא" אלא ציפור נפש. זוהי בדיוק המחשבה שצריכה להנחות את המחנה הדמוקרטי-ליברלי. עתיד המדינה תלוי בכך.
הכותב הוא מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון וממייסדי "משמר החינוך הממלכתי"