אחרי ההכרעה בחודש שעבר בתביעה של דרום אפריקה, שאיימה על המשך הלחימה ברצועת עזה - ישראל ניצבת עכשיו בפני הקרב המשפטי הבא שלה בבית הדין הבין-לאומי בהאג - שדיון בבקשת האו"ם לבחון את "חוקיות הכיבוש בגדה". הדיון בבקשה, שהוגשה ביוזמה פלסטינים, יתקיים בעוד שבועיים - חוות הדעת צפויה להתפרסם לקראת סוף השנה.
ד"ר רועי שיינדורף, ראש המחלקה לבוררויות בין-לאומיות במשרד עורכי דין הרצוג, ולשעבר המשנה ליועץ המשפטי למשפט בין-לאומי, הסביר היום (ראשון) לוואלה! על ההליך - ומשמעויותיו על ישראל. "בניגוד לתביעה בין מדינות, כמו מה שהיה במקרה שבו דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל, בחוות דעת מייעצת מוזמנות כל המדינות להביע את דעתן", מסביר שיינדורף. "צפוי שיהיו שם מספר גדול של מדינות שיופיעו - ורובן צפוי לטעון נגדנו. גם אלה שיהיה בעדנו יתמקדו כנראה בטענה שבית הדין לא צריך לעסוק בנושא, ולא בטענות המצדיקות את אופן הפעולה שלנו ביהודה ושומרון".
שיינדורף מסביר שההערכה בקרב מומחים היא ש"במקרה הטוב ייכתב שישראל מפירה באופן חמור את דיני הכיבוש, ובמקרה הרע שישראל אשמה באפרטהייד או שישראל חייבת לפנות מידית את השטחים". להערכתו, "האו"ם יאמץ אותה, ואז הפלסטינים או מדינות שונות ינסו לקדם צעדים מעשיים למימושה".
הצעדים האלו, לדבריו, יכולים להיות מרחיקי לכת: "מדינות יכולות לפעול לפיה, ולנקוט צעדים כלכליים ואחרים נגד מדינת ישראל. התקדים שהפלסטינים מנסים לדחוף אליו הוא סוג הפעולות שננקטו נגד דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד", מבהיר שיינדורף. "סביר להניח שיהיו ניסיונות להעביר החלטות בעצרת הכללית ובמועצת הביטחון. בנוסף, חוות הדעת יכולה להשפיע על המדיניות ביחס לפעילות בישראל של חברות בינלאומיות וגופי השקעה בינלאומיים".
בעוד ששיינדורף נמנע מלפרט באופן גלוי על נתיבים בהם יכולה ללכת ההגנה הישראלית בתביעה, הוא מציין כי לצד הצורך המשפטי, כמו בפעם הקודמת - הקרב ההסברתי והמדיני יכול לשחק תפקיד מפתח. "בעיניי נדרשת יוזמה ישראלית משמעותית שתוביל לשינוי המגמה והשיח. כרגע, השיח ממוקד בביקורת על ישראל והאשמה שלה במעשים חמורים. יש צורך לשנות זאת או באמצעות מהלך מדיני משמעותי, או באמצעות פעילות משפטית נגד הגורמים האחראים לטבח חמאס, כמו למשל איראן".