חברת בזק וחברת וואלה נחשדו בעבירות במסגרת פרשת 4000. זאת, מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של שאול אלוביץ', שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ונושא משרה בחברות, והועמד לדין בגין עבירה של מתן שוחד לראש הממשלה בנימין נתניהו, עבירת דיווח ועבירה של שיבוש מהלכי משפט. כן נחשדה בזק מכוח פעולותיה של סטלה הנדלר שהייתה מנכ"לית החברה.
חברת ידיעות אחרונות בע"מ נחשדה בפרשת 2000 מכוח פעולותיו ומחשבתו הפלילית של ארנון מוזס, שהיה נושא משרה בתאגיד, והועמד לדין בגין הצעת שוחד לראש הממשלה נתניהו, בדמות שינוי הסיקור בעיתון ובאתר Ynet , בתמורה לצעדי חקיקה שתטיל מגבלות על המתחרה ישראל היום.
ההסדר עם בזק:
לאחר השימוע שנערך לבזק לפני המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית), הוחלט להגיע עימה להסדר, שבו החברה תודה בעובדות הנוגעות לדיווח החברה לציבור שכלל פרט מטעה, ותשלם סכום של 800 אלף שקלים. ככל שבזק תעמוד בתנאי ההסדר, לא יוגש נגדה כתב אישום.
בהסדר הודתה בזק בכך ששאול אלוביץ' ונציגים אחרים של החברה פעלו מול מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, לקידום סוגיית ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. במסגרת זאת, נציגי בזק - בידיעת אלוביץ' והנדלר - תיאמו עם פילבר נוסח מכתב שהוציא פילבר בסוף שנת 2016, שכותרתו "ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק". בזק הודתה כי מכתבו של פילבר כלל פרט מטעה, משום שהושמטה ממנו החובה לקיים שימוע לפני ביטול ההפרדה תאגידית בבזק, והוצג מצג מטעה לפיו הן ביטול ההפרדה התאגידית והן ביטול ההפרדה המבנית מצויים בשלב מתקדם. בזק פרסמה דיווח מיידי לציבור על העברת המכתב ועל תוכנו. אלוביץ' והנדלר ידעו שבמכתב משרד התקשורת כלול הפרט המטעה וכי הוא ידווח לציבור. מאוחר יותר פרסמה בזק דיווח מבהיר שהתייחס לפרט המטעה.
בהסדר, שנחתם עם פרקליטות מיסוי וכלכלה, הובהר כי לעמדת הפרקליטות, המעשים המתוארים בוצעו כחלק ממערכת יחסים הדדית של תן וקח, שנרקמה בין אלוביץ' לראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו. לעמדת הפרקליטות - כפי שגם הוצגה בכתב האישום בפרשה 4000 - במסגרת מערכת יחסים זו פעל אלוביץ' על מנת להיענות לדרישות שנגעו לאופן הסיקור של נתניהו באתר וואלה, במטרה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו ושל קבוצת בזק, ואילו נתניהו הנחה את פילבר להיטיב עם עסקיו של אלוביץ'.
בין השיקולים שהובילו להסדר נלקחה בחשבון העובדה שאלוביץ' והנדלר, נושאי המשרה שהיו מעורבים במעשים, אינם מכהנים עוד בחברה, וכי השליטה בחברה התחלפה. עוד נלקחו בחשבון ראיות שהציגה בזק לכך שהחברה פועלת ליישומה של תוכנית אכיפה פנימית ועדכנה את נהלי הציות והאכיפה הפנימית בהיבטים רלוונטיים לאירועים. כן נלקחו בחשבון המשאבים הרבים שהיו כרוכים במיצוי ההליך הפלילי נגד בזק בעת הזו, המורכבות בניהול הליך מקביל להליך המתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק 4000, והזמן שחלף עד למועד קבלת ההחלטה בעניין התאגיד, בשים לב לשיקולים האמורים.
יוזכר, כי עם הנדלר, מנכ"לית בזק בתקופה הרלוונטית, כבר התקשרה הפרקליטות בדצמבר 2020 בהסדר הפסקת הליכים מותנית בגין אותו אירוע. בהתאם להסדר הודתה הנדלר בעובדות שלפיהן הייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, שילמה קנס בסך 400 אלף שקלים והייתה מנועה מלכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים.
סגירת התיקים של וואלה וידיעות אחרונות:
נוסף על כך, כאמור, הודיעה הפרקליטות לחברות וואלה וידיעות אחרונות שנסגרו תיקי החקירה בעניינן, לאחר בחינת הטענות בשימוע ושקילת מכלול הנסיבות, בהן גם כאלה הנוגעות לאינטרס הציבורי - המורכבות הנובעת מניהול מקביל של התיק העיקרי, והשיהוי עד למתן החלטה בנושא.
יוזכר, כי לצד תאגידים אלה זומנו לשימוע חברות מקבוצת יורוקום. חברת יורוקום אחזקות, המצויה בפירוק, חתמה זה מכבר (מרץ 2022) על הסדר טיעון עם פרקליטות מיסוי וכלכלה במסגרת תיק בזק, המתנהל בבימ"ש המחוזי בתל אביב, שלפיו תודה באישומים, ובכלל זאת באישום הנוגע לפרשת 4000, ותשלם קנס של 400,000 שקלים. ההסדר טרם אושר על ידי בית המשפט.
התיק העיקרי נגד נושאי המשרה בתאגידים בפרשות 4000 ו-2000, שאול אלוביץ' וארנון מוזס, מתנהל בימים אלה בביהמ"ש המחוזי בירושלים.