ביקורת חריפה מתוך מערכת הביטחון על גרירת הרגליים בכל מה קשור לטיפול ברפיח ו"היום שאחרי",
ברקע הביקורת על הדרג המדיני שדוחה פעם אחרי פעם את ההכרעה על שאלת התמרון לרפיח.
גורמים במערכת הביטחון מתחו ביקורת על הדרג המדיני, ואמרו כי לא רק שהקבינט הביטחוני מפגין חולשה מול מצרים, שמפעילה לחץ שלא לתמרן לרפיח, הוא גם אישר לאחרונה תגבור כוחות מצרי לאורך ציר פילדלפי. אחד הגורמים הגדיר את המורכבות כ"השפלה ישראלית". גורם ביטחוני נוסף אמר כי "המצרים רואים את חמאס ברצועת עזה כאמצעי לשחיקת יכולות צבאיות של ישראל".
בתוך כך, בשבועות האחרונים התקיים דיון בין גורמי ביטחון שונים ממשרד הביטחון, צה"ל, וגופים נוספים שעסק ב"יום שאחרי" התמרון העצים במלחמה בעזה, והיערכות במשולש הגבולות המצרי-ישראלי-פלסטיני למניעת הברחות של אמצעי לחימה וחומרים דו-שימושיים לצורכי הזרוע הצבאית של חמאס.
גורם ביטחוני בכיר אמר כי בשנת 2005, אחרי ההתנתקות, התקבלה החלטה להעביר את האחריות על העברת הסחורות לרצועת עזה לידי הרשות הפלסטינית במסגרת ההסכם החדש בתיווך מצרים, ולשם כך הוקם חמ"ל אחוד שמפקח באמצעות מצלמות על הנעשה במעבר. "זו הייתה בדיחה טובה, ששילבה בתוכה חיילים איטלקיים שישנו באשקלון והיו ממלאים משמרות בחמ"ל הזה. מהר מאוד הבינו שזה לא יעיל וזה נסגר בשנת 2008. מה קרה מאז? חמאס עלה לשלטון, והצליח לבנות מערכת שמבריחה אמצעי לחימה וחומרים דו-שימושיים לרצועת עזה מהמעבר ברפיח ודרך מנהרות בציר פילדלפי".
גורם ביטחוני נוסף, אמר כי "דיברו על האפשרות להרחיב את מעבר כרם שלום כדי לבטל את האפשרות של העברת סחורות לרצועת עזה ממעבר רפיח. בפועל לא קורה כלום. אין הרחבה. בישראל חוששים מהמהלך הזה וכמו שזה נראה כרגע יחזרו למצב הקודם. אם זו לא הכוונה של הממשלה, מדוע לא מרחיבים את מעבר כרם שלום לקיבולת גדולה יותר? מדוע לא נערכים לזה בשטח? איפה התקציב הגדול שדיברו עליו?".