סקר חדש של נשות מילואימניקים, שהגיע לידי וואלה!, מגלה שהחזרה לשגרה משפחתית וזוגית לאחר החזרה משירות המילואים הממושך לא פשוטה כלל, ומביאה איתם קשיים חדשים ומורכבים לתא המשפחתי. נשים מספרות על ריבים וויכוחים מוגברים בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה, וצורך "ללכת על ביצים" כשבן הזוג חוזר הביתה.
מהסקר, שבוצע על ידי מכון המחקר "מאגר המוחות" עבור פורום נשות המילואימניקים וכלל 1070 משיבים, עולה כי יותר משליש (31%) מדווחים על שינויים לרעה ביחסים עם בן/בת הזוג המשרת/ת מאז יציאתו/ה למילואים.
רבע מהם (22%) מעריכים כי בסיום המלחמה הזוגיות שלהם תהיה מורכבת ומלאת פערים, וקרוב ל-40% עשויים ללכת לטיפול זוגי לאחר סיום השירות. התחושות הקשות שהנשים מתארות הן שבן הזוג לא יכול להכיל את הקשיים שלהן מאז תקופת השירות (29%). מנגד ישנן תחושות טובות של הערכה - יותר מ-50% מתארות כי בן הזוג מעריך אותן יותר בתקופה זו.
עוד עולה מהנתונים כי יותר מ-30% מרגישות כי דווקא החזרה של בן הזוג מהמילואים גורמת לחוסר יציבות בבית, וקרוב לשליש מעריכים כי יש סיכוי שיחליטו להיפרד או להתגרש כתוצאה מהשינויים. בנוסף, יותר מ-20% מרגישות שעליהן להתנתק רגשית מבן או בת הזוג בכדי לא להיפגע מהמצב.
ד"ר זיו חורב, יועצת זוגית, מסבירה ששירות מילואים ממושך פוגע בהסכם הלא כתוב שזוגות מנהלים בשגרה: "ההסכם הזה שכולל, בין היתר, את מי עושה מה בבית, איך אנחנו משמחים אחד את השנייה ומהם הגבולות של כל אחד מאיתנו - מופר באחת, ומפנה מקום לתחושות של בדידות, חרדה, ובעיקר - חוסר אונים וחוסר בחירה. אפילו מערך הכרת התודה מתערער. למשל, רבות מנשות המילואימניקים היו רגילות להיות מוערכות על הישגים בעבודה, הצלחות עסקיות וכדומה. הן בכלל לא בטוחות שבא להן לקבל הערכה מבן הזוג על תפקודן במטבח, על אחזקת הבית או על גידול הילדים לבד - וזאת הזירה העיקרית שלהן בארבעת החודשים האחרונים".
"מחקרים מראים שלזוגות עם חוסן זוגי גבוה יש יכולת לשרוד היטב משברים. אלא שבתקופה האחרונה בני הזוג עוברים במקביל חוויות שונות מאוד, וצריכים לגשר על הפערים כשהמציאויות, לפתע, ללא הכנה, נפגשות. רכיב משמעותי אצל זוגות עם חוסן גבוה הוא שיתוף והכלה. המתכון הוא להתעלם מחוויות רגשיות כל כך משמעותיות, אם כי שונות בתכלית, של כל אחד מהצדדים - וכך לכרות הסכם זוגי מחודש. 'איים' לא מדוברים מאיימים על החזרה לקרבה. כל אחד ואחת זכאים להביע את הקשיים שהביאה עמה הלחימה, ללא תלות בצד השני", מסבירה ד"ר חורב.
שני נתיב-בר, מפורום נשות המילואימניקים התייחסה לסקר: "הסקר מהווה עדות ראשונית עוצמתית לחששות ולתחושות הקשות בהקשר הזוגי; תופעת לוואי מהקשוחות ביותר, אך המדוברות פחות, שיש ליותר מ-100 ימים של לחימה. כל אחד מבני הזוג חווה מלחמה אחרת, מי בשטח ומי בעורף, וההתנגשויות הן עוצמתיות ובלתי נמנעות כשמתקבצים תחת אותה קורת גג, אחרי כל כך הרבה זמן. אנו קוראות למשרד הביטחון ומשרד הרווחה, קודם כל, להציף את הנושא כדי להביא למודעות, להנגיש ולהעמיד מענים מורחבים יותר למשפחות המילואים - בהקשר האישי, הזוגי והמשפחתי, כדי להגן, גם נפשית, על אחוז המשרתים הקטן שמגן על הבית של כולנו. על המדינה לעשות הכל כדי למנוע פגיעה עמוקה ולטווח ארוך".