חודש אחרי הפרסום בוול סטריט ג'ורנל, הותר אמש (שלישי) לפרסם כי במהלך המלחמה, צה"ל הכניס לשירות יכולת לנטרול מנהרות באמצעות הזרמת מים. כמה יחידות בצה"ל ובמשרד הביטחון פיתחו במשותף כמה כלים להזרמת מים בספיקה גבוהה, כחלק ממגוון הכלים שבידי צה"ל לטיפול במנהרות חמאס. זאת על בסיס משאבות מים רבות עוצמה שמסוגלות לשאוב מאות אלפי ליטרים של מים מהים התיכון ולהזרים אותן אל מנהרות חמאס.
המערכות מורכבות ממשאבות וצנרת להעברת המים לפירי המנהרות. היא פותחה לאחר עבודת מטה שכללה ניתוח של מאפייני הקרקע ומערכת המים באזור, בין היתר כדי לוודא שלא תיפגע האפשרות להשתמש במי התהום לשתייה בעקבות ההצפה. לדברי צה"ל, הזרמת המים למנהרות מתבצעת ברצועה רק בתוואי שטח ומיקומים שנמצאו מתאימים לכך, ועם בחירת שיטת הפעלה מתאימה בכל מקרה.
האישור לחשיפת המערכת נובע ככל הנראה מכך שהתברר כי לא מדובר בנשק פלא נגד האיום. עוד לפני חשיפת מערכת הצפת המנהרות, העריכה המומחית ללוחמת מנהרות, ד"ר דפנה ריצ'מונד-ברק כי, "שימוש במים הוא טריקי - אתה לא תמיד יודע כמה מהמנהרה הרסת. לחלק מהמנהרות יש רצפה שלא עשויה בטון אלא אדמה מהודקת, ובמקרה כזה המים עלולים לחלחל בלי להרוס את המנהרה, רק להוציא אותה משימוש באופן זמני".
מערך המנהרות ברצועת עזה הוא בן יותר מ-500 ק"מ, היכולת להצפת המנהרות היא אחת מבין מבחר כלים בהם צה"ל משתמש להשמדת חלקים ממנו. פצצות מונחות המוטלות ממטוסי קרב, תמרון תת-קרקעי ומבצעים מיוחדים תוך שימוש בכלים טכנולוגים מתקדמים כמו רובוטים ורחפנים, משמשים גם הם להשמדת מנהרות. צה"ל עשה גם שימוש בדחפורי די-9 למיטוט מנהרות וטיפול בפירים, שהיה אחת הסיבות להחלטה על הגדלה דרמטית של מערך הדחפורים הצבאיים, והזמנה של עשרות דחפורים חדשים מחברת Caterpillar האמריקנית. חלק מהדחפורים שהוזמנו מופעלים בשלט רחוק כדי שלא לסכן מפעיל אנושי .
את תחום השמדת המנהרות מובילה יחידת יהל"ם, הסיירת של חיל ההנדסה שהעבירה ידע שצברה ליחידות מיוחדות אחרות בצה"ל. בין הכלים שמפעילה היחידה ישנם רובוטים, כמו הרובוט הנוסע על שרשראות מתוצאת Roboteam הישראלית ושורה של רחפנים זעירים בעלי יכולת טיסה, ניווט ומיפוי מנהרות.
"צה"ל הוא היום הצבא המתקדם ביותר בעולם בתחום לוחמת מנהרות", אומרת ד"ר דפנה ריצ'מונד ברק, מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, באוניברסיטת רייכמן. רייצ'מונד ברק, שחוקרת את תחום לוחמת המנהרות ומשמשת כעמיתת מחקר במכון ללוחמה מודרנית בווסט פוינט, האקדמיה של צבא ארה"ב, מסבירה כי "מנהרות היא צורת לחימה עתיקה, יהודים הסתתרו בהן ונלחמו מתוכן עוד בזמן המלחמות ברומאים. בעת המודרנית, האמריקנים התמודדו מול השימוש במנהרות הויטקונג במלחמת ויטנאם, שם איבדו לוחמים רבים. מאז, הם לא הפיקו לקחים, לא פיתחו תורות לחימה או ציוד מתאים ללוחמת מנהרות, והצבא האמריקני שוב התקשה כשנתקל באיום מנהרות באפגניסטן. ראינו גם שימוש במנהרות בסוריה ועיראק. הרבה ידע שצברו אז מחבלי דאעש הגיע לידי חמאס."
צה"ל חשף, עוד לפני המלחמה, שהוא מרחיב את השימוש ברחפן מעוז מתוצרת רפאל, שזכה להפעלה מבצעית ראשונה עוד במבצע שומר חומות בשנת 2021. המעוז ,כפי שהוא מכונה בצה"ל, או ספייק פיירפליי בשמו לייצוא, שוקל 2.2 ק"ג. הוא מסוגל לשאת מטען במשקל 350 גרם, שיכול להיות מטען נפץ, או סוללה שמאריכה את "אורך חייו" מ-15 דקות ל-30. הוא מסוגל לטוס אוטונומית, אבל מפעיל יכול לתת לו הוראות תוך כדי טיסה מטאבלט.
"הרובוטים והרחפנים מפחיתים את הסיכון ללוחמים. אלה טכנולוגיות חשובות, אבל צה"ל לא מצא עדיין כיפת ברזל לאיום המנהרות. יש לנו צבא מתוחכם ועתיר טכנולוגיה, אבל כולנו ראינו את המגבלות של זה ב-7 באוקטובר", אומרת ד"ר ברק-ריצ'מונד.שם המשחק הוא מודיעין. הכוחות שברצועה אוספים מידע ממפקדות חמאס עליהן הם פושטים, ומחקירות מחבלי נוח'בה. "יש יכולת מוגבלת לזהות מבחוץ מנהרות בלי להתחיל לעצור ולקדוח, דבר שכמעט בלתי אפשרי לעשות באמצע שדה הקרב", מנתחת ברק ריצ'מונד.
גם אחרי האיתור, ההשמדה לא פשוטה. לחיל האוויר יש פצצות שנועדו לחדור לעומק ולהתפוצץ, כמו ה-SDB של בואינג וה-PHR של אלביט, ששומשו שתיהן בזמן המלחמה, "צריך לעשות שימוש נרחב בהפצצות מדויקות מהאוויר כדי להשמיד קילומטרים של מנהרות. אני מקווה שהפצצות ושימוש בטכנולוגיות כמו רובוטים, רחפנים ושאר רעיונות יצירתיים יוכלו לעשות את העבודה. הכנסת לוחמים למנהרות צריכה להיות האופציה האחרונה בגלל הסיכון הרב".
על פי דייווח אחר של וול סטריט ג'ורנל, עד כה הושמדו רק כ-20% ממנהרות חמאס, מומחה ביטחוני אחר מסכם ,"יש מגבלות משמעותיות של תקשורת עם הכלים במנהרות, וחלקם מייצרים רעש, מי יותר ומי פחות. מנהרות זה אתגר אמיתי, שמחייב עבודה קשה ויצירתית. אין כאן פתרונות קסמים".