אם היו שואלים אותי לפני עשור אם אי פעם חשבתי שאהיה מעורבת בהסברה ישראלית, הייתי צוחקת. גדלתי בלונג איילנד בקהילה יהודית רפורמית ברובה. הקהילה אמנם פרו-ישראלית אבל החשיפה שלי לישראל הייתה מוגבלת לסיפורים העתיקים ששמעתי בבית הספר, או להגדה של פסח. כשהצטרפתי לסיור של תגלית בשנת 2017, וביקרתי בישראל לראשונה, התחלתי לחקור את הזהות היהודית שלי ולקבל את התמונה המלאה על מה שקורה בשטח - הכרתי חברים בארץ, עשיתי מחקר משלי על הסביבה וההתרחשויות ואתגרתי את עצמי לנהל שיחות קשות, ואפילו ללכת לאזורים שייעצו לי לא ללכת אליהם. כעיתונאית, חשוב לי לחוות ולהכיר בעצמי את הנושא שאני מדברת עליו, ולדעת את האמת ממקור ראשון.
בדרך שעשיתי, למדתי שהישראלים ויהודי התפוצות מחוברים יותר ממה שאי פעם חשבתי, שמה שקורה בישראל משפיע על יהודים בחו"ל. זו הסיבה שאנחנו רואים יהודים אורתודוקסים מותקפים ברחובות ברוקלין וסטודנטים באוניברסיטה מוטרדים בקמפוסים על ידי קבוצות שנאה כמו "Students for Justice in Palestine". היום אני רואה בצורה אחרת את היחסים בין יהודים ישראלים ליהודים אמריקאים: כולנו מחוברים. אני מבינה עכשיו ששנאה נגד אחד מאיתנו היא שנאה נגד כולנו, ויש לנו אחריות זה כלפי זה. עבורי, ההסברה היא חלק מהאחריות שלי כלפי העם היהודי.
כיום אני חובשת מספר כובעים, ומהות העשייה שלי מתרכזת בהסברה. בחמש השנים בהן אני מעורבת בהסברה ישראלית, האנטישמיות העולמית התגברה במהירות שקשה לדמיין. דור הסבים והסבתות שלנו הזהירו אותנו מפני האיום, אבל רבים מאיתנו לא באמת הבינו למה הם התכוונו עד לאחרונה. מאז 7 באוקטובר, חל שינוי משמעותי בגישה - אנשים מרשים לעצמם לבטא אנטישמיות בצורה שמעולם לא ראיתי לפני כן. רבים מהם מכחישים או ממזערים את מעשי החמאס למרות צילומי הזוועות שפורסמו. יותר מדי אנשים במדינות המערב טועים בהבנת האירועים. מאז תחילת המלחמה, קיבלתי כמות אדירה של איומים והודעות אנטישמיות ברשתות החברתיות, איומי מוות. הקהילה היהודית האמריקאית נמצאת בכוננות גבוהה, וזה מורגש.
בתור אמריקנית-ישראלית, אחרי 7 באוקטובר התווספה לי אחריות נוספת - לחנך אנשים בארה"ב על מה שבאמת קורה בישראל, כי המלחמה שלנו היא מלחמה על ערכי המערב ועתיד העולם החופשי. אני מאמינה שרוב האנשים בארה"ב תומכים בישראל ומבינים את החשיבות העצומה של הברית בין האומות, אך יש גם יותר מידי שתומכים בחמאס. הם מתעלמים מהקריאה המפורשת של חמאס לרצח עם של יהודים, ולא מודעים, לכאורה, לכך שחמאס יהרוג גם אותם אם תהיה לו הזדמנות. מדהים לראות אנשים מתעלמים מפשעים נוראיים נגד האנושות במרדף אחר השמדת המדינה היהודית. ההפגנות נגד ישראל השתלטו על הקמפוסים וההטיה התקשורתית חזקה. מדי יום, אנשים צועדים ברחובות ניו יורק וקוראים בו בזמן ל"גלובליזציה של האינתיפאדה" ו"הפסקת אש עכשיו", כאילו אלה דברים שמתיישבים יחד. זו חוויה מאוד מבודדת וקשה, לפחות בישראל כולם עוברים זאת יחד.
בפרט בימים אלה, כאשר אנו מציינים את יום השואה הבינלאומי באחת התקופות הקשות והמורכבות שידענו, העולם צריך להבין שהאנטישמיות היא מחלה המשתנה ללא הרף, ושנאת ישראל ותמיכה בהשמדתה אינה 'טרנדית', אלא מגמה פסולה שצריכה לחלוף מן העולם. לאורך אלפי שנות ההיסטוריה שלנו, היו פעמים רבות שבהן אויבינו ניסו למחוק אותנו ולנתק את הקשר שלנו למולדתנו. העם היהודי כבר 'ראה את הסרט הזה' - אך יש לנו ספוילר: הם נכשלו בכל פעם וגם הפעם לא תהיה שונה. היהודים עדיין כאן, חזקים מאי פעם, עם מדינה וצבא משלנו, ועם יכולות הסברה שלא היו לנו בעבר. עם ישראל חי!
הכותבת היא עיתונאית שעבדה בעבר בין השאר במערכות Bustle, MTV News, The New York Post ו-Page Six. עוסקת בנושאי יהדות/ישראל במסגרת סטארט-אפ רשתות חברתיות ומקימה חברת תקשורת לתיווך מידע על יהודים ועל ישראל לדור ה-Z בארה"ב