בני משפחות של אסירים יהודים המרצים עונשי מאסר על עבירות טרור פנו לאחרונה לנשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשת חנינה - כך נודע היום (ראשון) לוואלה. מדובר בשש משפחות שטענו כי לאחר שחרורם של מאות מחבלים ומחבלות מהכלא בישראל בתמורה להחזרת החטופים נדרש "איזון חברתי פנימי", וכן ציינו כי "כחלק מיצירת האיזון החברתי והמשפטי" יש לאפשר "חוק ודיון שווים לכולם".
מדובר בבקשה חריגה של שש משפחות, ביניהן משפחתו של דור עובד, צעיר בשנות ה-30 לחייו מהשומרון, שנאשם כי לאחר הפיגוע בתחנת הדלק בעלי נכנס יחד עם אחרים לכפר עוריף, השליך והבעיר חפצים, נכנס למסגד, ביזה והשליך ספרי קודש, ניפץ חלונות והרס ריהוט. גם נציגי המשפחות של חנוך רבין מגבעת רונן ורז גרון מיצהר חתומים על הפנייה. השניים הורשעו על מקרה שהתרחש באזור חווארה, אז קבוצת מתנחלים זרקה אבנים מטווח קצר לעבר רכב של משפחה פלסטינית, אחד מהם הכה פלסטיני שהיה ברכב עם גרזן. הם הואשמו בביצוע של מעשה טרור בכוונה תחילה ממניע גזעני.
על הבקשה חתומים גם קרוביו של יהושע אליצור, תושב השומרון, שנשפט ל-11 שנות מאסר, לאחר שב-2004 בדרכו מאיתמר לעבודה באלון מורה נתקל ברכב טרנזיט ערבי שעקף מחסום - אליצור סימן לרכב לעצור, וכשהרכב המשיך לנסוע לכיוונו ירה כדור שפגע בנהג הפלסטיני והרג אותו, הוא טען כי ירה להגנה עצמית. מקרה נוסף הוא של יעקב אטנאו, שהורשע ונשפט לעונש מאסר של 5 שנים. אטנאו הורשע בגין אירוע שהתרחש במהלך מבצע שומר החומות, שבו השתתף עם אחרים בתקיפה ודקירה של ערבי סמוך למסגד סידני עלי בהרצליה. גם אמו של נעם אלימלך אהרוני חתומה על הבקשה, בנה הורשע ונשפט ל-11 שנות מאסר, לאחר שבשומר החומות, תקף יחד עם אחרים ודקר עובד מסעדה ערבי בשוק מחנה יהודה.
בפתח המכתב ששלחו השבוע לנשיא הרצוג ציינו בני המשפחות כי הן "מוקיעות כל אלימות ורואות את מעשיהם של יקירנו כשגיאה חמורה. בני המשפחות, כולם, מגנים כל פעולה בלתי-חוקית וסבורים כי רשויות החוק והביטחון הם אלה הנדרשים לפעול נגד אויבינו וכי אסור ליחידים לקחת את החוק לידיים". עם זאת, הם ציינו כי "בשורת מקרים בעבר וגם לאחרונה, נאלצה מדינת ישראל לשחרר מחבלים מתועבים ממאסר מתוך אילוץ לעסקה עם ארגוני טרור רצחניים, וזאת בכדי להשיב אזרחים חטופים או שבויים או עצורים יהודים במדינות זרות לבתיהם".
בצל המגעים על עסקאות נוספות לשחרור מחבלים מבתי הכלא בישראל, בני המשפחות דרשו מהרצוג לבחון את האפשרות לחון את יקיריהם ובכך "לאזן במעט את החברה המשוסעת הישראלית הסובלת מדור לדור מאלה הבאים לכלותנו". המשפחות מצביעות על כך ששחרורם של המחבלים נעשה תוך הפרת החלטת בתי משפט ובכדי לאזן את ההפרה יש לשחרר את האסירים היהודים. במכתב כתבו כי הם "מבקשים כי כבוד הנשיא יורה על חנינה לאסירים יהודים לאומיים, שנשפטו ומרצים את עונשם על עבירות דומות לעבירות המחבלים".
בני המשפחות הדגישו במכתבם כי אסירים יהודים עוברים שיקום, מביעים חרטה על מעשיהם ולא שבים על מעשיהם בשנית, בניגוד למחבלים. הם ציינו גם כי תנאי הכליאה הקשים גרמו בעבר למספר אסירים יהודים לשים קץ לחייהם: "ניסיון העבר מראה כי אסירים ביטחוניים יהודיים ששוחררו, הביעו חרטה על מעשיהם ולא שבו לעסוק בפעילות במנוגדת לחוק, רובם השתקמו ובנו חיים נורמטיביים. נבקש כי הנשיא ישים לנגד עיניו את העובדה כי המחבלים הערבים משתחררים ממאסר בטרם עת בעוד שלאסירים היהודים אין כלל אופק ותקווה. מציאות מעוותת זו גרמה לשלושה אסירים יהודים בייאושם לשים קץ לחייהם".
כדי להציף את השיח הציבורי סביב בקשתם הם ציינו במכתב "תקדימי עבר", בחנינה שהוענקה לאסירים יהודים. כך למשל הנשיא לשעבר עזר ויצמן העניק בשנת 1999 חנינה לשבעה אסירים יהודים ושישה אסירים ערבים שביצעו פיגועים לאומניים. המשפחות הדגישו כי החנינה בוצעה רק לאחר שהאסירים הביעו חרטה מלאה על מעשיהם. גם בתקופת כהונתו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג ניתנה חנינה דומה. בני המשפחות כתבו עוד כי "הנשיאים חיים הרצוג ועזר ויצמן הבינו את הצורך באיזון חברתי כאמור והורו על שחרורם של האסירים היהודים בדרך של חנינות וקציבת עונשי המאסר שלהם".