בישראל וארה"ב מקווים: לפחות הסכם חלקי

בארצות הברית ובישראל השלימו, ככל הנראה, עם העובדה שהסדר קבע לא יושג עד לצאתו של הנשיא ביל קלינטון מהבית הלבן, ועיקר המאמצים כרגע מתרכזים בהשגת הצהרת עקרונות.

ראש הממשלה, אהוד ברק, התבטא אתמול בחוג סגור ואמר כי עקב דרישותיו של ערפאת בנושא זכות השיבה והריבונות על הר הבית אין סיכוי להשגת ההסכם בשבועות הקרובים. העיתון "ידיעות אחרונות" מדווח היום כי בכוונתו להציע לארצות הברית לחדש את המשא ומתן רק לאחר כניסתו של הנשיא ג'ורג' בוש לתפקידו והבחירות בישראל.

ראש לשכתו של ראש הממשלה, עו"ד גלעד שר, הגיע אתמול לוושינגטון והחל בסבב שיחות עם אנשי צוות השלום. בתום פגישה בת שלוש שעות עם דניס רוס ואהרון מילר, בה שמע על ההסתייגויות שהגיש ערפאת לקלינטון בעניין הצעתו להסדר, אמר שר כי הוא אינו רואה בעתיד הקרוב התקדמות ניכרת במשא ומתן. היום יפגש שר עם היועץ לביטחון לאומי, סנדי ברגר, ויגיש לו את הסתייגויות ישראל בעניין הצעת הנשיא האמריקאי. מאוחר יותר הוא יפגש עם קלינטון עצמו.

ראש הסי.אי.איי, ג'ורג' טנט, יגיע היום לארץ ויקיים פגישות נפרדות עם ברק וערפאת. ביום ראשון אמור טנט להיוועד בקהיר עם ראש שירותי המודיעין של מצרים, ראש המנגנון המסכל ברצועת עזה, מוחמד דחלאן והשר אמנון שחק.

כתבנו שי שריג מוסיף:

בתוך כך, מגלה דווקא יו"ר הרשות הפלסטינית אופטימיות זהירה. בתום פגישת שרי החוץ הערביים בקהיר, אמר ערפאת כי הסכם שלום יושג עוד לפני עזיבתו של ביל קלינטון את הבית הלבן. המשתתפים בפגישה הודיעו שהם מתייצבים מאחורי הפלסטינים בתביעתם לקבל את הריבונות על הר הבית ובתביעתם לאפשר את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.

ערפאת הבהיר השבוע לנשיא קלינטון כי הוא מתנגד לחתום על הסכם שיכלול הצהרה מפורשת על "סיום הסכסוך" בין ישראל לפלסטינים, לפני שהסכם השלום הסופי ייושם בפועל.

מקורות פלסטינים המקורבים ליו"ר הרשות סיפרו לעיתון הערבי "אל-חיאת", כי ערפאת אמר לקלינטון שהוא מסכים לשליטה ישראל על הכותל המערבי בלבד, אך דורש שליטה פלסטינית מלאה על הר הבית ומה שמתחתיו. ערפאת גם הודיע כי הרשות מוכנה להשאיר חמישה אחוזים משטחי הגדה המערבית בשליטת ישראל תמורת קבלת שטחים הנמצאים בתוך הקו הירוק, השווים בגודלם ובטיבם לחמשת האחוזים שיוותרו בידי ישראל.

בנוגע לסוגיית הפליטים, שב ערפאת והדגיש כי הפלסטינים מוכנים לפתור את סוגיית הפליטים רק על בסיס החלטת האו"ם 194, הכוללת את זכות השיבה ומתן פיצויים. ערפאת הבהיר לקלינטון כי הוא מתנגד לכל נוכחות ישראלית במסגרת הכוח הבינלאומי שיתפרס לאורך הגבול שייקבע בין שתי המדינות.

הרשות הפלסטינית, הוסיף ערפאת, מתנגדת גם להשארת מספר בסיסים
צבאיים ישראליים באזור עמק הירדן ולא תתיר לישראל לקיים אימונים צבאיים כלשהם, יבשתיים או אוויריים, בשטח המדינה הפלסטינית. עוד חושפים המקורות כי עו"ד גלעד שר, שהגיע השבוע לקהיר, הציג דרישה ישראלית נוספת לחכור כשלושה אחוזים נוספים משטחי הפלסטינים למשך 999 שנים - תביעה אותה דחה ערפאת על הסף.

אשר לדרישת ישראל להכריז על "סיום הסכסוך" כחלק מהסכם קבע, מציינים המקורות: "ערפאת הבהיר לקלינטון כי הפלסטינים לא יחתמו על הסכם "שישים קץ לסכסוך", לפני מימוש הסכם השלום הסופי בפועל".

ישראל וארה"ב אשמות בכישלון תהליך השלום, כך כותב היום אל-אהארם, העיתון המצרי הנחשב למקורב ביותר לשלטון מובארק.

"אילו ישראל היתה מחליטה ללכת בדרך השלום הלכה למעשה והיתה מתרגמת הבטחות לכדי עובדות - המזרח התיכון היה נראה אחרת לגמרי היום", נכתב במאמר המערכת של העיתון. ההאשמות מופנות גם כלפי מימשל קלינטון. "אילו המימשל האמריקאי היה דבק בתפקידו האמיתי בתהליך השלום, התמוטטות התהליך לא היתה מתרחשת וקלינטון לא היה עומד בפני המבוכה בה הוא נמצא כעת".