מאות אלפי אנשים הפגינו אתמול (ראשון) ברחבי גרמניה נגד מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה". זאת, בעקבות חשיפה של מפגש סגור שבו דנו חבריה בתכנית לגירוש המוני של מהגרים ושל "אזרחים שלא נטמעו" בחברה. המפגש, שפורסם ב-10 בינואר על ידי מגזין התחקירים Correctiv, כלל נציגים מ"אלטרנטיבה לגרמניה", שמגיעה אל המקום השני בסקרים, וגורמים קיצוניים אחרים.
ההפגנות אתמול היו שיאן של סוף שבוע של מחאות, שהתרחשו בכמאה מוקדם. המארגנים העריכו כי יותר מ-1.4 מיליון איש יצאו לרחובות ושלחו "מסר נגד 'אלטרנטיבה לגרמניה' והסחף ימינה בחברה הגרמנית". המפגינים אחזו בשלטים שעליהם נכתב, בין היתר, "נאצים החוצה".
במינכן - שלה חשיבות היסטורית, לאור צמיחתה של התנועה הנאצית בה - יצאו כמאה אלף איש לרחובות, פי ארבעה ממספר הנרשמים לאירוע. בשל העומס הרב, המארגנים ביטלו צעדה מתוכננת וקראו למשתתפים להתפזר מסיבות ביטחוניות. כמאה אלף איש נוספים, לפי הדיווחים, השתתפו בהפגנה בבירה ברלין, שנערכה בסמוך לבונדסטאג.
בין המשתתפים באותו מפגש סודי היה מרטין זלנר, מנהיג התנועה הזהותנית באוסטריה, שמאמינה בתיאוריית הקונספירציה של "ההחלפה הגדולה" שלפי יש קנוניה להחליף את האוכלוסייה הלבנה באירופה במהגרים לא לבנים. הפרשה התפוצצה חודשים ספורים לפני בחירות מחוזיות חשובות בשלוש מדינות במזרח גרמניה, שבהן אלטרנטיבה לגרמניה זוכה לאחוזי התמיכה הגבוהים ביותר.
המפלגה, כיום הגדולה ביותר באופוזיציה, אישרה כי חבריה השתתפו באותו מפגש, אך היא הכחישה שהיא תומכת ברעיון "ההגירה מחדש" שאותו קידם זלנר. רבים ראו בתכניתו להעביר את אותם מהגרים שלכאורה לא נטעמו בחברה הגרמנית למדינה בצפון אפריקה כדומה ל"תכנית מדגסקר" של הנאצים.
התכנית רצתה לגרש את יהודי אירופה לאי שבאוקיינוס ההודי, אך ירדה מהפרק מאחר שלא הייתה ברת ביצוע מבחינה לוגיסטית. במקום זאת, פיתחו הנאצים את "הפתרון הסופי" בוועידת ואנזה הידועה לשמצה ב-1942. בעיני שרת הפנים ננסי פייזר, יש דמיון בין הוועידה לבין המפגש האחרון שנערך בפוטסדאם.
אל הגינויים הנרחבים של התכנית הצטרפו לא רק פוליטיקאים, אלא גם מנהיגי הכנסייה ומאמנים בבונדסליגה, שקראו להתאחד נגד הימין הקיצוני.
הקנצלר אולף שולץ, שהצטרף להפגנה בשבוע שעבר, אמר כי כל תכנית לגרש מהגרים או אזרחים כמוה כ"התקפה נגד הדמוקרטיה, ובתורה, התקפה נגד כולנו". הוא קרא "לכולם לנקוט עמדה למען הלכידות, הסובלנות ולמען גרמניה הדמוקרטית שלנו".
מטבע הדברים, התכנית של הימין הקיצוני עוררה דאגה גם בקרב הקהילה היהודית בגרמניה, שמתמודדת עם זינוק באנטישמיות מאז פרוץ המלחמה עם חמאס ב-7 באוקטובר. מנהיג הקהילה, ג'וזף שוסטר, אמר כי ההפגנות עשויות "להשיב את האמון בהתנהלות דמוקרטית". הוא הוסיף כי היהודים במדינה חיים תחת "אי-ודאות אדירה" בשל האנטישמיות הגואה.