בעוד שסופה של המלחמה בין ישראל לחמאס לא נראה באופק, תושבי רצועת עזה חוששים ממה שצופן להם העתיד. מרבית 2.3 מיליון הפלסטינים החיים ברצועה נמלטו מבתיהם בשל הלחימה שפרצה בעקבות הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר, ולפי משרד הבריאות המקומי כמעט 25 אלף איש נהרגו.
מוקד הלחימה העיקרי בימים האחרונים הוא בחאן יונס, שבדרום, שאליה נמלטו תושבי צפון הרצועה בתחילת הקרבות המתקשים למצוא מזון, שתייה ותרופות.
"איבדתי את הבית שלי, את החנות שלי ואת מקור ההכנסה שלי", סיפר מוחמד אל-חאלדי, אב לשניים מהעיר עזה, לרשת BBC. "אני לא יכול לספק עוד את הצרכים הבסיסיים ביותר לילדים שלי. אני רואה בכיבוש הישראלי אחראי להרס האדיר, אבל אני לא פוטר את חמאס מאחריות לכל מה שקרה".
לדבריו, "הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לנו הוא לשוב למצב הקודם, למלחמה בכל שנתיים או שלוש. המצב היה קשה לפני המלחמה, אבל הפך לקטסטרופה עכשיו". הוא הוסיף: "מחירי הסחורות עלו פי עשרה ורוב המצרכים הבסיסיים אינם זמינים. אני מייחל למותי אלף פעמים ביום כשאני מסתכל בעיניים של הילדים שלי ומרגיש חוסר אונים נוראי כי אני לא מסוגל להאכיל אותם".
נג'י מוחמד, שנמלט מהעיר עזה לחאן יונס בהפסקת אש בסוף נובמבר, אמר כי כוחות צה"ל עובדים בעיקר מתחת לקרקע. "אנחנו מרגישים את הקרקע רועדת מתחתנו, כמו רעידת אדמה, וזה קורה כמעט בכל ערב, נראה שההפצצות מתמקדות במנהרות", הוא סיפר ל-BBC. "כשהיינו בעזה, רוב ההתקפות היו מהאוויר".
במקביל, מתפשטת אנרכיה ברחבי הרצועה, ותושבים מתלוננים על גניבות ומעשי שוד אלימים.
"חזרתי מעבודתי ברפיח בשעת לילה מאוחרת", סיפר עיתונאי ל-BBC שדיבר בעילום שם. "שלושה רעולי פנים עצרו אותי - הם נשאו סכינים, ואחד מהם נשא רובה. הם חיפשו אחר כל דבר עם ערך במכונית. אחד מהם שב לב שאני עיתונאי ונתן לי לעזוב".
ברחובות רפיח, שעל גבול מצרים, שוטרים רעולי פנים מסיירים בניידות, אך תושבים מתלוננים שהם לא עושים מספיק כדי להרתיע סוחרים מליצור מונופולים על סחורות ולהעלות מחירים ללא שליטה.
"קניתי שק חיטה עם הכיתוב אונר"א (סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים) במאה דולר, פי עשרה מהמחיר המקורי. מדוע המשטרה לא עוצרת את סוחרי המלחמה שמוכרים חיטה שככל הנראה נגנבה מסוכנויות הסיוע של האו"ם?", התלונן מוחמד שייח חליל. "אני לא מצליח למצוא חלב לתינוק שלי, לבן שלי יש אוטיזם והוא לא קיבל טיפול כבר חודשים. אני לא יכול להרגיע אותו, ומצבו הידרדר אחרי שעשינו צעדים גדולים בטיפול בו לפני המלחמה".
עם התקדמות הלחימה ברצועה, צה"ל פגע במפקדות חמאס, כולל במוקדי שלטון ותחנות משטרה של הארגון ברחבי הרצועה. כך, גם הפשע ה"רגיל" נותר ללא שליטה.
נבין אימדין, שנעקרה מביתה בעיר עזה ומתגוררת כיום ברפיח אמרה: "אנחנו רוצים שהמלחמה תסתיים, אבל עם פתרון מדיני לטווח ארוך. אנחנו רוצים מדינה משלנו, לא את מצב ה'לא שלום לא מלחמה' שהיה עד עכשיו". היא מתארת כיצד גנבים רוקנו את ביתה שהופצץ בעיר עזה. "גנבו הכל, בגדים, רהיטים, אפילו פאנלים סולאריים. הבית שלי נפגע מארבעה פגזים של הטנקים הישראלים שהיו בשכונה. אנחנו עקורים כאן ברפיח, לפני זה היינו בחאן יונס. אין לנו כסף ואין לנו בית, המלחמות בין ישראל לחמאס הרסו לנו את החיים".
מוחמד, איש עסקים עזתי, מסכים עם נבין. "חיינו תחת שלטון של אי-צדק יותר מ-16 שנים. חמאס הטיל עלינו מסים כבדים ועכשיו הם גררו אותנו למלחמה הרסנית שבה איבדנו את רכושנו, כספנו ובתינו", אמר. "פעם גרתי בבית טוב ועבדתי במסחר. עכשיו מה נעשה? המעברים סגורים, החברה נהרסה, והבית לא ראוי למגורים בגלל ההרס. הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לנו הוא שנחזור תחת שלטון חמאס כשהמלחמה תסתיים".