מאת תולי שרגאי
יורי כהן היה נחרץ מאוד: "אני לא אוהב ברק, אני לא חושב שהוא בנאדם טוב". כהן, בעברו הרוסי עיתונאי ובהווה הישראלי פנסיונר מירושלים, ישב לבוש בעניבה באחת השורות האחרונות של כנס התמיכה שארגנה מפלגת ישראל ביתנו לאריאל שרון. נראה שמה שמפריע ליורי יותר מכל, כמו גם לעולים רבים אחרים, היא התחושה שברק רימה אותם. ולא מדובר בעניינים זניחים כמו המהפכה האזרחית או חוק הווטראנים. העולים, שכולם קראו את רב המכר של הבחירות הקודמות "אהוד ברק, חייל מספר אחת", לא מבינים מאיפה יש לו את החוצפה לקרוא לעצמו ככה. "אריאל שרון הוא החייל מספר אחת של ישראל, לא ברק", אומר כהן וממשיך לדרג, "מספר שתיים זה רפול, מספר שלוש זה גנדי. ברק, אם כבר, הוא מספר שש או שבע. זה לא יפה שהוא אומר ככה. ברק הוא כמו סטאלין, שגם הוא אהב להגיד על עצמו שהוא מספר אחת".
העולים, בכך אין ספק, מחפשים את החייל מספר אחת. הם רוצים ביטחון, הם רוצים תגובה נמרצת של הצבא על אינתיפאדת אל אקצה, הם רוצים גאווה לאומית. "לא באנו הנה כדי שהילדים שלנו יוותרו על המדינה", אומרת יוליה קפלן, ראש סניף אריאל של מפלגת ישראל ביתנו. על שרון הם יודעים שהוא היה גנרל שנלחם בכל מלחמות ישראל, עם דגש על יום כיפור והבלעה מסויימת של לבנון. בכלל, אם בפוסטר של הבחירות הקודמות היה אהוד ברק על הסבנה, נראה שהפוסטר הפעם יהיה שרון עם התחבושת על הראש, במלחמת יום הכיפורים. ולא פחות חשוב ממה שששרון עשה, זה מה ששרון לא עשה. "הוא אפילו לא היה בוועידת מדריד", אומרת יוליה קפלן בגאווה.
אמש הם התכנסו "כדי לשמוע את המנהיג שלנו מדבר", אומרת יוליה בהערצה. כנס הפעילים הערב מזכיר יותר תדרוך צבאי מאשר כנס בחירות בנוסח הכמו אמריקאי העדכני. עוד מעט היו שמים שם בריסטולים עם חיצים ושולחן חול, אבל הסתפקו בכרזה גדולה "ישראל ביתנו עם אריאל שרון". הכנס נועד בעיקר לאדמיניסטרציות, את התמיכה הם הביאו בילט-אין מהבית. "פה מתכנס המטה המורחב של ישראל ביתנו. מטרת הכנס היא למסור את צורת העבודה, מבנה המטה, איך אנחנו מתכוונים להסביר את עצמנו ולהציג את שרון בפני עולי חבר העמים ואיך יעבוד מטה יום הבחירות", פותח ליברמן את הכנס. בספק התנצלות הוא מודיע כי הכנס יתחיל בכמה דקות שיחה בעברית, לטובת התקשורת, ואז יעברו לרוסית.
שרון אמין, ברק הכזיב
עם כל הכבוד לשרון, לליברמן יש את סדר היום שלו גם בבחירות האלה. "הקו ברור - נציג קודם כל את הישגנו. כל היעדים שהצגנו לעצמנו הושגו". אחרי שהדבר הזה הובהר מציג ליברמן את משפט המחץ: "שרון הוא האיש האמין, ברק הוא האיש שהכזיב". את שרון מתכוון מטה העולים להציג כ"איש מעשה, איש עם ניסיון וקבלות לעומת ברק שהוא איש עם הבטחות". שרון יוצג כמי שעמד בראש קבינט העליה בגל הגדול, פתר את בעיית הדיור והוביל מאבק ארוך למען יהודי ברית המועצות. וכמובן, "נציג אותו עם כל הניסיון הצבאי שלו במלחמת יום כיפור וכאדם שהקדיש את חייו לביטחון המדינה. זאת מול ברק שהבטיח המון לפני הבחירות אבל במבחן התוצאה אין כלום"
ליברמן מסיים את הנאום בעברית באמירה ברורה: "אני מניח שמלאכתנו תהיה קלה". אחר כך הוא מסייג ואומר, כי העולים אינם נמצאים בכיסו של שרון. "אין בכלל דבר כזה קול רוסי. להבדיל מישראלים ותיקים שיש להם דפוסי הצבעה מסורתיים, העולים הם אנשים חושבים ששופטים לפי מבחן התוצאה. לפני הבחירות הקודמות היה מעבר דרמטי לברק. עכשיו יש לנו סקרים שמראים על 60 אחוזי תמיכה בשרון, אבל צריך לשמור אותם".
ביום הבחירות יאיישו אנשי מטה העולים אלף קלפיות, בכל מקום בו יש למעלה מחמישים אחוזי הצבעה של עולים חדשים. במהלך החודש הקרוב יקיימו אנשי מטה העולים המשותף של ישראל בעליה וישראל ביתנו עשרה כנסים גדולים של שרון יחד עם ליברמן ונתן שרנסקי. עשרה כנסים בחודש פירושו שכל שלושה ימים ייפגש שרון עם העולים. ככה יעשה לאנשים שיכניסו לכנסת 20 מנדטים.
מה יצא מכל העבודה הזו לליברמן?
"התמיכה שלנו לא מותנית בתפקידים. הצהרנו מראש שאנחנו תומכים בו גם אם הוא לא יהיה ראש ממשלה", הוא אומר, ואפשר להאמין לו. מצד שני, ליברמן רץ למרחקים ארוכים יותר מאשר כנס תמיכה בשרון במלון מטרופוליטין ברחוב בן יהודה בתל אביב. הבחירות האלה יכולות להיות אימון מצויין לבחירות הכלליות, שם תנסה ישראל ביתנו להפוך לא רק למפלגת העולים המובילה אלא גם למפלגת הימין הגדולה. בבחירות הכלליות יחזור גם בנימין נתניהו מהכפור, והכל בסופו של דבר יתחבר.