המחזה החורפי היפה של המים השוצפים ושל נחלי הגליל העליון זורמים במהירות, נגלה בימים אלה לקהל מצומצם - חיילים שנמצאים בשירות סדיר או מילואים, ולתושבים שנשארו בבתיהם שביישובי הגליל העליון. בשנה רגילה, העוסקים בענף השייט בגליל היו מביטים על הנחלים בסיפוק, וכבר מתחילים לתכנן את הקיץ הקרוב. אבל בחורף הזה הצפון במלחמה ואי אפשר לדעת מה יביאו איתם החודשים הבאים.
"בעונה הזאת, כשהכל מסביב ירוק ויפה, אנחנו מתחילים להיערך לעונה הקרובה", אמרה עדי כהן מ"קייקי כפר בלום". "בפברואר אנחנו מתחילים בפעולות שיווק, בגיוס עובדים, בשיפוצים והשקעה בשדרוג האתר. כרגע עצרנו הכל ואנחנו מחכים לראות מה יהיה בעוד חודשיים, אולי עד אז התמונה תתבהר. מדי שנה אנחנו פותחים את האתר בפסח. לא בטוח שהשנה בפסח כבר נעבוד, אבל מקווים שלפחות אחר כך, בקיץ, כבר נוכל לפתוח את האתר לנופשים".
התיירות היא אחד מענפי הכלכלה המרכזיים בגליל העליון ועם השנים חלקה הלך וגדל, במקביל לירידת ענף החקלאות. משפחת קורלנדר מבית הלל היא דוגמה לשילוב בין תיירות וחקלאות. המשפחה לא ויתרה על המשק החקלאי, אבל עם השנים הבינה שעליה להוסיף מרכיב תיירותי. וכך, ברפת המשפחתית הם מארחים סיורים, מנהלים חנות עם מוצרי הגבינה ושמן הזית שהם מפיקים ומפעילים 24 חדרי אירוח. מאז 7 באוקטובר ענף התיירות דומם. אם בתי מלון במרכז הארץ, ירושלים, אילת וים המלח מצליחים לשרוד בזכות אירוח המפונים, הרי שבגליל ענף התיירות נכנס לתרדמה שסופה עדיין לא ידוע.
אחרי חודשי החופש הגדול, שמהווים את שיא עונת התיירות בגליל, חודשי החורף מהווים עונה משמעותית לעוסקים בתיירות בצפון, בעיקר הודות למבקרים הרבים שמגיעים לאתר החרמון. דרור ועומר קורלנדר גויסו למילואים, ואת המשק המשפחתי מחזיקים אביהם, עובדים תאילנדים וכמה נערים שעליהם נמנים בניהם וחברים שלהם. את הרפת מנהל נער מקיבוץ שכן. "תיירות בגליל אני לא רואה בשנתיים-שלוש הקרובות", אמר עומר קורלנדר. "אני לא רואה איך אנשים יחזרו לנפוש פה. לא יהיה פה שינוי משמעותי, ומי שאומר את זה משלה את עצמו. יהיה פה ביסוס של הגנה חזקה עם אלמנטים פיזיים וכוחות צבא גדולים. תושבים יחזרו ולאט לאט יתרגלו למצב החדש, אבל יקח זמן עד שמטיילים ונופשים יחזרו".
כמו שענף השיט בנהרות הוא העוגן של תיירות הקיץ, השלג בחרמון הוא עוגן התיירות בחורף. ההר כבר התכסה במעטה שלג והמראות יפים, אבל האתר סגור ולא ניתן להגיע אליו. שם כבר השקיעו בהכנת האתר לתיירות החורף וכרגע נראה שהחורף הנוכחי יירד לטמיון. "שיפצנו את המסעדה ואת חלל השכרת הציוד, הזמנו מאות זוגות מגלשי סקי חדשים, וכבר היינו ערוכים לפתוח - ואז הכל קפא באחת", אמרה מיקי ענבר מהנהלת האתר. ענבר אמרה שסביב התיירות לחרמון יש מעגלים רבים של בעלי עסקים שמתפרנסים - החל מחדרי אירוח, מסעדות ובתי קפה, ועד פנצ'ריות. "זו שרשרת ארוכה של בעלי עסקים שנהנים מהתנועה ועכשיו אין להם פרנסה. ברמת הגולן, החיים לכאורה נמשכים והישובים לא פונו, אבל עסקי התיירות לא עובדים", אמרה ענבר.
היא צופה שהאתרים הגדולים יצליחו להישאר עם הראש מעל המים אחרי המלחמה, אבל חוששת לעתידם של עסקים קטנים ומשפחתיים. "אנשים השקיעו כסף וכבר חיכו לתיירות החורף ואחריה לתיירות הקיץ, אני לא בטוחה שכולם יצליחו לשרוד". עומר קורלנדר אמר שאכן מצפה לו ולחבריו מעסקי התיירות בגליל תקופה קשה. "עכשיו חזרו לדבר במושגים של ישובי הספר שמחזיקים את גבולות המדינה", אמר. "אלו לא קלישאות, זאת המציאות וצריך לקוות שזה יבוא לידי ביטוי בעזרה ובתמיכה של המדינה".