יש תקווה בבית

מאת הלית לוי

ספק אם דיירי רחוב הלח"י בשכונת התקווה יצביעו בבחירות הקרובות אהוד ברק. זה לא שהם בהכרח אוהדים של אריק שרון, ממש לא, חלקם אפילו הצביעו בבחירות האחרונות לברק, אבל בימים שנותרו עד הבחירות, בעיקר בשעות הערב, הם כל כך ישנאו את הראש ממשלה הזה שבגללו חוסמים להם את הרחוב, שספק אם את הפתק שלו הם ישלשלו לקלפי.

מפלגת העבודה מצאה היום סיבה נוספת להזמין את כל החבר'ה למסיבה על הדשא, ורצוי כזו שמצטלמת היטב. אז נכון שרק לפני יומיים התכנסו כל אנשי המפלגה, יחד עם אנשי מרצ לחנוכת המטה, באותו אולם ממש אבל הפעם הכיבוד היה מושקע הרבה יותר. ארבעה חודשים השקיעו והפכו את בית הספר המקומי לבית מפלגת העבודה. עשרות אלפי שקלים הושקעו בבניין, בשטיחים, בלשכת היו"ר ובלשכת המזכ"ל. הכסף אגב, הגיע בין היתר ממכירת נכסי המפלגה.

אז מי היה שם? כמובן ראש הממשלה, שיחד עם שמעון פרס היו חתני הכבוד של טקס הנחת המזוזה. נכבדי מפא"י. דליה רבין אמרה כי "החיבור שלי למפלגה העבודה בהיבטים המשפחתים והההיסורים היה ונשאר, אני מוקירה את הקשר הזה". אפרים סנה מאד התלהב מהבניין החדש: "הוא מאד בונבוניירה, עשו פה עבודה טובה".

אבל לא כולם מסכימים עם המתיקות של סנה. תושבי הבתים הסמוכים, דיירי שכונת התקווה מזה שנים רבות לא אוהבים בלשון המעטה את הצרה הזו שנחתה עליהם. ראש ממשלה או לא, מפלגה או לא, הם לא יכולים להיכנס לבית שלהם באופן סדיר כל פעם שמישהו מבכירי המפלגה והיו"ר בכלל מחליט לקפוץ 'הביתה'. ומאחר ובימי בחירות עסקינן, רק בשבוע האחרון השתלטו פעמיים אנשי שב"כ גלוחי ראש וחמורי סבר על מרפסות ביתם, הורו לתושבים שלא לעלות לקומות הגג, גם אם מדובר בשאיפת אוויר או עישון סיגריה. אל אלו שלא הבינו את הרמז, כוון פנס בהיר ישירות לפניהם, כדי להדגיש את הנקודה. כשזקי מרים, תשובת השכונה ביקשה להיכנס הערב לבניין המפלגה, רק כדי להציץ על מה כל הבלגן, הדף אותה השומר בבוטות ואמר לה "זה רק לאנשים עם רמה". זקי קצת נעלבה.