אין לדעת מתי תסתיים המלחמה בעזה, אבל כבר עתה, כשהמערכה עדיין בעיצומה, ניתן לומר כי על אף הלחימה העזה והמורכבת, ומול אויב שהכין את עצמו במשך שנים למתקפה הצה"לית בהן בנה תשתית מנהרות והכשיר מחבלים ללוחמת גרילה, צה"ל ולוחמיו מצליחים להגיע להישגים מרשימים בשדה הקרב. הם עושים זאת תוך השתלטות על חלקים נרחבים ברצועת עזה, לימוד האויב ודרכי הלחימה שלו, שימוש בכלים טכנולוגיים חדשים ושילוב דרכי פעולה יצירתיות להתמודדות עם האויב תוך כדי לחימה. כל יום בו החיילים נלחמים בעזה הוא יום בו הם רוכשים ניסיון קרבי, משתפרים והופכים לחיילים טובים ומנוסים יותר. תרגילים שהאויב מבצע ואולי מפתיעים בפעם הראשונה חייל לא מנוסה, לא יעבדו פעם שנייה על חייל ותיק שכבר מכיר את דרכי הפעולה של האויב. חלקים ניכרים מהניסיון והידע הזה, שנצברים בדם, יזע ודמעות, יילכו לאיבוד במידה ולא יישמרו.
לניסיון יש ערך רב בשדה הקרב. לעיתים קרובות, הוא הדבר שמבדיל בין הצלחה לכישלון; בכך זה לא שונה מכל התמקצעות אחרת שאינה קשורה ללחימה. אלא שעבור לוחמים, מדובר בחיים ומוות. בעוד כשנתיים-שלוש, כמעט כל החיילים המנוסים האלה ישתחררו מצה"ל, פשוט כי ככה זה בגיוס חובה. משרתים שלוש שנים - ולאחר מכן משתחררים. ואז, מאגרי הידע העצומים שנצברו פשוט יילכו לאיבוד. לעיתים נוטים לשכוח זאת, אבל חייל, בדומה למקצועות אחרים כמו רופא, אדריכל או מורה, הינו מקצוע נרכש אותו יש ללמוד, להתמקצע ולפתח לאורך זמן. כמו שרופא מנוסה שביצע מאות ניתוחים יידע לבצע את הניתוח טוב יותר מרופא חדש במקצוע, כך גם לוחם למוד קרבות ידע להילחם טוב יותר מלוחם חדש. היעילות כמובן לא באה על חשבון האיכות או העוצמה הצבאית. במציאות הביטחונית של ישראל, צה"ל לא צריך להיות צבא קטן וחכם או גדול וחסר ניסיון. הוא צריך להיות צבא גדול, חכם ומנוסה.
על פניו, הדבר ההגיוני לעשות הוא להציע לחיילים המנוסים שמסיימים שירות צבאי סדיר להישאר בכוחות הביטחון, למי שמעוניין ורוצה בכך כמובן. אלא שגם אם החיילים בעצמם יבקשו להישאר בצבא כלוחמים עד גיל 45, לצה"ל אין שום מסלול מסודר שישאיר אותם בשירות קבע. הידע נשאר אמנם אצל חיילי המילואים, אבל מאחר והם ממעטים לתרגל אותו או לעסוק בו באופן שוטף - הוא לאט לאט נשכח, ובכל מקרה הם מגיעים מאוחר יותר במלחמה, וצה"ל חייב שגם הצבא הסדיר שלו, שלרוב נתקל ראשון באויב, יהיה מנוסה. אם נשווה לרגע את צה"ל לעסק, נוכל לומר כי מדובר בחברה שמעדיפה להעסיק עובדים חדשים חסרי ניסיון במקום עובדים בעלי מוטיבציה, ניסיון, הישגים מוכחים ורצון להישאר במערכת. זה נשמע אבסורד, אבל זה בדיוק מה שצה"ל עושה.
חשוב לומר כי מתווה כזה כן קיים כיום במקומות אחרים בכוחות הביטחון, למשל - ביחידת הימ"מ הפועלת תחת המשטרה ומשמר הגבול. הימ"מ נחשבת ליחידת לוחמי העילית הטובה ביותר בישראל, ואולי בעולם - על בסיס הישגים וניצחונות של היחידה בתחרויות לאומיות ובינלאומיות מול יחידות עילית אחרות. הלוחמים ביחידת הימ"מ מתמקצעים במהלך כל השירות שלהם ומסיימים את השירות שלהם כלוחמים מנוסים בגיל 45.
מקבלי ההחלטות, לטיפולכם: כשיסתיימו הקרבות, יגיע זמן המסקנות. אחת מהן חייבת להיות יצירת מסלול שיאפשר לחיילים קרביים להמשיך ולשרת בצה"ל כלוחמים. איש לא משלה את עצמו, תמיד נזדקק לצבא חזק ונראה ש"לנצח נחיה על חרבנו"; ולכן, לוותר על חיילים כה מנוסים, שיידעו גם להנחיל את הידע לדורות הלוחמים הבאים, זו פשוט פריבילגיה שאין לנו במדינת ישראל של אחרי ה-7 באוקטובר.
הכותב הוא מייסד תנועת "חזית - לוחמים למען צבא מקצועי-התנדבותי".