שלושת המחבלים שחדרו בערב שבת ליישוב אדורה, האחים מחמד ערפאת, עודי ואסמאיל אבו ג'חישה, בדרכם לביצוע פיגוע רצחני חוסלו בידי כוחות צה''ל, אך ביתם בכפר הפלסטיני הסמוך אידנא לא יהרס - מאחר שנעצרו לפני שהצליחו במזימתם הרצחנית. כיום, למעט מקרים בודדים, מדיניות מערכת הביטחון והדרג המדיני מותירה להרוס בתי מחבלים רק במידה ורצחו אזרחים ישראלים או אנשי כוחות ביטחון, אך יש מי שקורא תיגר על התפיסה הזו. "המדיניות הזו לא מוסרית ולא נכונה. כי אתה שם את הדגש רק על התוצאה של הפיגוע", טוען עורך דין מוריס הירש, ראש התביעה הצבאית באיו"ש לשעבר וכיום מנהל היוזמה לאחריות ורפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.
"לדוגמה, בניסיון הרצח של בתיה לבל, תושבת כפר סבא שהסתובבת ברחוב ביום הזיכרון 2020 ולפתע, מחבל התנפל עליה ודקר אותה 15 פעמים. הוא עשה הכל בכדי להרוג אותה, ובנס היא ניצלה. הוחלט שלא להרוס את ביתה והמשפחה הגישה עתירה נגד כך. בכל זאת, המדינה עמדה על הרגליים האחוריות, 'מה פתאום, בגלל שאין פה רצח אנחנו לא הורסים'. אין שום קוהרנטיות, הרי המטרה פה היא לא למנוע מאנשים לרצוח - אלא להרתיע אנשים בכלל לצאת לדרך".
הריסת בתי מחבלים, כלי הרתעתי שמדינת ישראל אימצה מימי המנדט הבריטי, הפך לאחד מהמשימות הרבות של מערכת הביטחון בעשורים האחרונים וכלי להעברת מסר שביצוע פיגועים אינו משתלם, לא למחבל ולא לבני משפחתו. לצד מחקרים המאששים את התפיסה כי מדובר בכלי הרתעתי על מחבלים פלסטינים שנסוגים מביצוע פיגוע, חרף התגמולים המובטחים, יש לא מעט מקרים בהם בני משפחתו של מחבל שיודעים על זממו מראש ומנסים לסכל את תוכניותיו מחשש שביתם יהרס באמצעות פנייה לצה"ל וגורמי ביטחון אחרים.
על אפקט ההרתעה בהריסת בתי מחבלים סבור עו"ד הירש כי יש חשיבות לזמן הביצוע, "אם באים תוך שבועיים לבית המחבל והורסים אותו ואת סוכת האבלים יש לזה אפקט מאוד הרתעתי על הסובבים, אנשים יודעים להגיד למה נהרס הבית, אבל אם זה קורה אחרי חצי שנה או שנה זה יכול להצטייר כנקמה, כי אם לא הגיעו בתוך שבועיים או שלושה, מה פתאום נזכרתם?". הירש טוען כי "בית משפט העליון, שדן בסוגיות האלה, כן קובע את הדיונים יחסית באופן מהיר, יש לפעמים התמשכות חודש לפה חודש לשם. אבל בסך הכל הוא דן בסד זמנים מאוד קצר ונותן החלטות מהירות. הגורם המעכב של יישום ההחלטות הוא דווקא פיקוד מרכז ושב"כ".
"במבט על ההריסות בשנים האחרונות, אפשר לראות שלרוב פרק הזמן שחלף בין הגשת העתירה, לקיום הדיון ולקבלת החלטה הוא לא יותר מחודש וקצת, אבל כשההריסות מתבצעות אחרי שלושה וארבעה חודשים - ניתן להסיק מי גרר רגלים מאז. לרוב זה לא בית משפט שמעכב את ההחלטה וגם שברוב התיקים הוא בכלל לא מתערב".
עו''ד רן כהן רוכברגר, הסניגור הצבאי הראשי לשעבר, מסתייג משינוי דרמטי במדיניות הקיימת של הריסת בתי מחבלים אך לא דוחה על הסף להרחיב את יעדי ההריסה, "מבחינה מוסרית, כביכול אין סיבה להבחין בין מפגע שגרם לפציעה לבין מוות, אך מערכת המשפט כן מבדילה בין המקרים", טען. "בעיניי לא נכון לשלול את השימוש בכלי ההריסה גם במקרים של פציעה חמורה וכשמדובר בנסיבות מחמירות, אך יש לוודא שהתשתית העובדתית מאוד מבוססת, שמדובר בהתארגנות מראש, וכמובן להיות עם אצבע על הדופק מבחינת ההשלכות בשטח, עד כמה זה אפקטיבי לעמדת גורמי הביטחון, שהם הגורם המוסמך להביע את העמדה".
"אנחנו יכולים לשאול את עצמנו שלא פעם התוצאה של מוות או פגיעה חמורה, הוא עניין מקרי או עניין של מזל, ולא בהכרח קשור לכוונותיו הרשעות של המפגע. צריך להיות קשובים בראש ובראשונה לעמדת גורמי הביטחון המוסמכים כמו צה''ל ושב"כ, של מה לשיטתם יהיה מועיל מבחינת הרתעה והשפעה על השטח", טוען כהן ראוכברגר. עם זאת, גם הוא מדגיש: "יש חשיבות להפעלה מיידית של הכלי הזה בפרק זמן קצר ממועד הפיגוע ועד למועד המימוש, החל מאטימה בשלב הראשון ועד לסיום ההליכים לביצוע ההריסה".
לצד זאת, עו"ד הירש אף טוען כי המדיניות הנוכחית של הריסת בתים בכלל אינה מרתיעה דיו - ויש להרחיבה ואף להטיל סנקציות נוספות על המחבל ובני משפחתו. "אני יכול להבין במונחים משפטיים בין קשירת קשר לביצוע עבירה לבין ניסיון, זו אבחנה שאם יצאת לדרך עם האמצעים המתאימים. למשל, מחבל שיוצא עם הנשק מחברון לביצוע פיגוע אפשר לייחס לו ניסיון רצח הגם שלא הצליח לממש את התכניות שלו, אם היינו מרחיבים את זה עד כדי כך יכול להיות שזה היה יותר מדי. אבל לבוא מהצד השני ולצמצם את זה רק לעבירת רצח הוא מצומצם מדי. לטעמי, זה צריך לכלול גם פציעה קשה וכיוצא בזה".
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל פועל בכלל המישורים על מנת למגר את נגע הטרור. במסגרת זו פועלים הכוחות לילות כימים ועורכים מבצעים למעצר וסיכול המחבלים בערים ובמחנות הפליטים. בנוסף, וכחלק מהמערכה נגד הטרור ובמטרה להרתיע מחבלים עתידיים, נהרסים בתיהם של המחבלים שגרמו למותם של ישראלים. במהלך שנת 2023 נהרסו 24 בתי מחבלים, 14 מהם מאז פרוץ המלחמה. ההריסה מתבצעת במועד המוקדם ביותר האפשרי".