חולדה גורביץ, זוכת פרס ישראל למפעל חיים בשנת 2011, הלכה היום (שלישי) לעולמה בגיל 98. גורביץ זכתה לכינויים "אם הפצועים", "המלאך בלבן" ו"אמא תרזה הישראלית" בעקבות ביקוריה המסורים בבית החולים רמב"ם בחיפה, כשהגיעה מדי יום ביומו במשך עשרות שנים לבקר חיילים פצועים ונכים.
גורביץ, יקירת העיר חיפה, יזמה שורה ארוכה של פעילויות לשיפור פני החברה, בהתנדבות מלאה ובמימונה. היא זכורה לתושבי העיר לא רק ברמב"ם, אלא בכל בתי החולים של חיפה ובפעילויות נוספות. כפי שציינה ועדת הפרס, היתה גורביץ פעילה גם בסיוע לקליטת עליה; בקידום נוער ובעידוד נוער להתנדבות; בסיוע לבני מיעוטים בישראל ובקירוב לבבות בחברה הישראלית; בהרצאות למען ישראל; ובעיקר בסיוע רחב למערכת הביטחון, לחיילים, לפצועים לנכים ולמשפחות שכולות. היא לא נהגה ברכב, והייתה מגיעה לכל הפעילויות האלה ברגל ובתחבורה ציבורית.
לפני כשלוש שנים, חנכה עיריית חיפה, טיילת על שמה של חולדה גורביץ בחוף בת גלים. גורביץ הנרגשת הגיעה לטקס בליווי קרוביה והודתה לעירייה על המחווה המרגשת, לה זכתה עוד בחייה.
כשקיבלה ב-2011 את פרס ישראל לשנת תשע"א ציינה ועדת הפרס כי חולדה גורביץ היא "מופת של מסירות ונתינה למעל הזולת ולמען החברה הישראלית כולה". ביחד עם בעלה, עורך הדין בן-עמי גורביץ ז"ל, הקימה אגודות לידידות בין ישראל לארצות ולעמים, ונבחרה לעמוד בראש ועדות הארגון.
גורביץ נולדה בעתלית לדב וחנה הופמן, ממקימי חברת המלח בארץ ישראל והיא הייתה נכדתם של גבריאל וטובה שפירא, ממייסדי המושבה עתלית. קשר מיוחד היה לה כבר מאז עם משפחת אהרונסון מהמושבה זכרון יעקב והיא היתה חברה קרובה של רבקה אהרונסון עד מותה, כששתיהן זכורות בשמלות הלבנות ששתיהן התהדרו בהן.
גורביץ' הייתה חברת ההגנה ועם קום המדינה והקמתו של צה"ל הייתה מחמש הבנות הראשונות בחיל הים. עוד טרם שחרורה, החלה בהתנדבות בוועד למען החייל ודאגה לפעילויות שונות לחיילם ולרווחתם למעשה כל חייה הבוגרים. תקופת מה כיהנה כחברת מועצת העיר חיפה, והדריכה ילדי עולים במעברות ובואדי סאליב. בנוסף הייתה פעילה גם באגודת הידידות ישראל צרפת.