הוועדה לביטחון לאומי קיימה היום (ב') דיון בנושא היערכות וטיפול המשטרה לאיתור נעדרים. יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת צביקה פוגל אמר, כי יש הצעת חוק המונחת על השולחן בנושא הנעדרים של ח"כ נעמה לזימי להסדרת זכויות משפחותיהם. "כמפקד יחידת חילוץ גולן עסקתי לא מעט באיתור נעדרים ולאחרונה נפגשתי עם המשפחות של הנעדרים. יש נעדרים מרצון ויש כאלה שלא מרצון ואין לנו מידע מה קורה איתם. יש כ -600 נעדרים מאז קום המדינה שנעלמו ולא נודעו עקבותיהם".
ראש חוליית הנעדרים במשטרה, רב פקד אריאל גד סער, סיפר שיש כ-25 אלף פניות על נעדרים למשטרה מידי שנה. 20 אלף מהן עוברות לטיפול ניידות הסיור ובין 12-6 נעדרים בשנה אינם מאותרים. "הקמנו יחידות מתנדבים מצוידות לאיתור נעדרים והן פועלות יחד עם ארגוני מתנדבים בהם: יחידת הכלבנים, יחידות ג'יפים ורחפנים". עוד הוסיף "באתר אנו מפרסמים מקרים שהמשפחה מסכימה לפרסם". לדבריו כל מה שמוגדר חוסה תחת צו לא מוגדר כהיעדרות.
לשאלת חבר הכנסת פוגל, האם לדעתו אנחנו עושים הכל כדי להשיב למשפחה את יקיריהם? השיב כי "אנחנו נמצאים תחת לחץ עבודה גדול ומחסור בכוח אדם ועושים הכל כדי לאתר וברוב המקרים אנחנו מצליחים. יש חשיבות עליונה לזמן הדיווח על ההיעדרות".
אביה של נוגה יצחק הנעדרת מעל חמש שנים, רון יצחק, אמר שאתמול ציינו את היעדרם וחטיפתם של השבויים וראינו את ההירתמות של כל המדינה בשביל למצוא אותם ולהבין מה מצבם. "נוגה נעדרת ועוד מעט התיק שלה יעבור לרשות הנעדרים שמונה כמדומני שלושה אנשים שלא יתעסקו עם זה על בסיס יומי והוא יונח בצד כמו עוד 600 נעדרים. זה היה יומיים לפני יום הולדתה לא ייתכן שהיא נעדרת מרצון".
מלווה משפחות של נעדרים, ד"ר משה ווילר, ציין כי באתר משטרת ישראל נכון להיום יש 340 נעדרים אבל בפועל מדובר על כ- 600 נעדרים. "כאשר מגישים תלונה על היעדרות זה באיזור מגורי הנעדר והחשיבה היא מיושנת. מה שמכריע הם המיומנות והכלים המופעלים. לא לכל תחנה יש קשב להפעיל את הכלים והכוחות וצריך לשנות את הנוהל".
נציגה ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, נועה אנוך, טענה שמעורבות גורמי הרווחה גבוהה גם אם לא על פי הנהלים, המסגרות מכירים את הנערות והנערים כמו דרכי התקשרות חדשים בהם: רשתות חברתיות וחברים ולכן נעשים מאמצי איתור על ידי הצוות וכל אינפורמציה נמסרת למשטרה. יש אפשרות לפנות לבית המשפט לחייב את המשטרה לאתר את הנעדרת או הנעדר".
לשאלת יו"ר הוועדה פוגל, מה לגבי איזוק אלקטרוני? השיבה: "אני לא בטוחה שאמצעים בסוג הזה הם רלוונטיים כאשר מדובר בקטינים שאינם מואשמים, אבל זה לפתחו של הייעוץ המשפטי." רינת יופה, ממשרד הבריאות, בהתייחסה לנושא הגישה למאגרים של בריאות הנפש. "מדובר על שירות שאנו מעניקים ואנחנו מסייעים עד כמה שאנו יכולים גם מול בתי חולים. יש דיונים לגבי יצירת ממשק וגם בנושא מעצרים עם פוטנציאל סיכון, אך אין עדיין החלטה והם נבחנים".
נציג ממרכז המחקר והמידע הכנסת, ד"ר נורית יכימוביץ - כהן, הסבירה לגבי פעילות המשטרה כי מאז 2015 התרבו הנהלים של גורמים שונים ובחלקם יש חפיפה. "אחד הדברים שמצאנו בנוהל של הגדרת נעדרים בסיכון מתייחס לקטינים עד גיל 12 וקשישים מעל גיל 70, מאושפזי בריאות נפש ואנשי כוחות הביטחון ומי שנקבע לגביו כי יש סיכון לחייו לפי הנסיבות האישיות שלו. יש מעורבות של ארגוני מתנדבים המסייעים באיתור וחיפוש. לגבי אמצעים טכנולוגיים לא נתקלתי ברעיון של איזוק אבל כן יש אמצעים שמשתמשים אצל קשישים עם דמנציה כמו שעוני איתור".
נציגה מהמועצה לשלום הילד, עו"ד אפרת פילזר: "צריך להבחין בין שני סוגי נעדרים אלה לתקופה ארוכה ואלה שניפתח תיק והם נעדרים לתקופה קצרה ובהם מדובר במעל לאלף כל שנה. אחוז גבוה הם בני נוער קטינים 12- 18 עם כל המשמעות של גיל ההתבגרות ושידור מצוקה, בעיקר בתקופה זו על רקע המלחמה. רוב בני הנוער שבורחים מאותרים ויש צורך ברגישות הספציפית במפגש עם המשטרה".
נציג מארגון זק"א, צבי חסיד: "יש לנו יחידה לאיתור נעדרים ואנו פועלים בשיתוף פעולה עם המשטרה. בשגרה אנו פועלים למשימות שיטור נוספות כמתנדבים. אנחנו עוברים הדרכות מאנשי מקצוע בנושא של נעדרים ומצוידים עם רכבי שטח".
פוגל, אמר לסיכום " אין לו ספק שאיתור נעדרים זה מקצוע והוא לא תחביב ולא נוסף על תפקיד. "אנחנו ממליצים להקים יחידות נוספות המוכשרים לכך גם ביו"ש. לגבי נעדרים בפיקוח או בסיכון אלה אנשים שיש חשש לחייהם והם במצוקה וייתכן שנכון יהיה כדי למצוא אותם, להפעיל אמצעים כאלה ואחרים. נקיים דיון נוסף בהמלצות אותן נגבש. בנוסף ננסה להעביר את הצעת החוק כדי להקל ולתת מענה למשפחות".