משרד ראש הממשלה פרסם היום (חמישי) דוח שנכתב בשיתוף עם משרדי הבריאות, החינוך והאוצר, ומניח עקרונות מעשיים להתמודדות עם פערי כוח האדם במקצועות הבריאות. הדוח, שהממשלה הורתה על כתיבתו ב-2022, מניח תשתית של הנחיות שיכווינו ההנהגה המדינית בשנים הבאות לצורך התמודדות עם פערי כוח האדם במקצועות הבריאות - הפיזיותרפיה, קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק.
עבודת הצוות הבין-משרדי מגיעה על רקע דו"ח ממשלתי קודם בנושא פערי כוח האדם במקצועות הבריאות, אשר פורסם במאי 2021, והעריך כי קיים מחסור של כ-1,770 בעלות רישיון בפיזיותרפיה, 2,146 בקלינאיות תקשורת ו-2,626 בריפוי בעיסוק. עפ"י ההערכות, מספרים אלה מהווים כרבע-שליש מכוח האדם הנדרש על מנת לספק לאזרחים את הטיפולים הקבועים בחוק, ואכן מוסדות ציבוריים רבים מתקשים באספקת היקף הטיפולים הנדרש.
הדוח ממליץ על הגדלת היצע בעלי המקצוע באמצעות הרחבת תכניות לימודים אקדמיות. לצד זאת, ממליץ הדו"ח על הגברת אטרקטיביות העבודה במגזר הציבורי, בין היתר באמצעות תגמול ותמרוץ ושיפור תנאי העבודה והאחדה של תנאי העסקה לרוחב המגזר הציבורי.
בין ההמלצות: הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים במקצועות הבריאות תוך חמש שנים, כך שמספרם יוכפל. ב2022 סיימו 220 סטודנטים תואר בפיזיותרפיה, על פי התכנית ב2026 צפויים להתווסף עוד 70 סטודנטים בוגרים. בקלינאיות תקשורת סיימו ב2022 240 סטודנטים, בסוף התכנית תהיה תוספת של 130 סטודנטים נוספים. בריפוי בעיסוק סיימו 300 סטודנטים את התואר, בעוד חמש שנים יהיו עוד 130 סטודנטים נוספים, כך שיסיימו את התואר 430 סטודנטים.
בנוסף, נמצא כי ישנם מספר בעלי רישיונות במקצועות אלו שאינם עובדים בכך כיוון שלמדו את התואר שלהם בחוץ לארץ וההכשרה שלהם היתה לא מיטבית. המעסיקים בארץ דיווחו כי הם אינם רוצים לקבלם כי אינם עומדים בדרישות התפקיד. בדוח המשיך כי משרד הבריאות ישין הכשרה ייעודית עבורם שתתאים לרמה בארץ ותעזור להם להשתלב בשוק.
דבר נוסף הוא הגדל מקומות ההתמחות והגברת התגמול למדריכים. הוועדה מצאה כי הסטודנטים שמסיימים את הלימודים מתקשים למצוא מקומות הכשרה בשל המחסור במדריכים. דבר זה גורם לעיכוב נוסף בכניסה לשוק העבודה במקצועות אלו.
ציר נוסף הגברת האטרקטיביות של העבודה בשירות הציבורי, כיוון שאחד הגורמים המרכזיים המשפיעים על פערי כוח האדם בשירות הציבורי ועל עבודה בהיקפי משרה נמוכים הוא פערים גדולים בין השכר במגזר הציבורי לבין זה שבמגזר הפרטי. הצעדים שהדוח מציג בין היתר הם: האחדה של תנאי ההעסקה על ידי יצירת דירוג רוחבי למקצועות הבריאות במגזר הציבורי, העסקה באמצעות חוזה אישי בשכר דיפרנציאלי, שינויי שכר במשרדי הבריאות והחינוך ועדכון מודל התקצוב במשרד הרווחה והביטחון החברתי והטמעה של מסלולי מומחיות במקצועות הבריאות.
הוועדה המליצה גם לבחון את התמודדות עם תופעת האי-הופעה בקופות החולים על ידי תשלום על ביטול תור בטווח של 24 שעות. אי-הופעה לתור היא מצב שבו מטופל לא מגיע לתור או מבטל אותו בטווח של פחות מ-24 השעות שקודמות למועד התור. מכיוון שלא ניתן להעביר את התור למטופלים אחרים, הדבר מוביל להוצאות מיותרות ולבזבוז של משאבים כלכליים, כוח אדם ותשתיות. על כן ממליץ הצוות על ביצוע פיילוט, שמטרתו לבחון את האפקטיביות של השתת תשלום פיקדון על ידי המטופל במקרה של אי-הופעה לא מוצדקת לתור, בהקשר של מערכת הבריאות בישראל. בכוחה של פעולה זו להעלות את רמת המחויבות מצד המטופלים להגיע לטיפול, או להודיע מראש במקרה של אי-הגעה, ובכך להפחית את היקפי התופעה, למנוע בזבוז של שעות עבודה יקרות של גורמי מקצוע רבים ולסייע בקיצור תורי ההמתנה ובמיצוי מיטבי של כוח האדם.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי: "פרסום דוח ההמלצות חשוב בעת שגרה ויתרה מכך בעת חירום. יש בהמלצות פוטנציאל לסייע גם באשר למאמצי השיקום לאחר ה-7 באוקטובר ובהבטחת מענים רפואיים ראויים לכלל אזרחי מדינת ישראל בטווח הבינוני והארוך. הדוח כולל שילוב של מאמצים בטווח הקצר ובהסתכלות לטווח הבינוני והארוך ברמה הממשלתית הרוחבית ובהנחת תשתיות לעבודה משותפת בתחומים החברתיים ולייעול עבודת השירותים החברתיים".
